מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- אכילת יתראמא19/11/2010
הילדה שלי בת 6. לילדה שלי בעיות רגשיות רבות הנובעות מהיותי חולה בטרשת נפוצה - חוסר תפקוד.
לאחרונה הילדה שלי החלה לשקר לגבי אוכל. למשל, היתה אצל הורי ואכלה ערב, חזרה הביתה מיד לאחר שאכלה וטענה שלא אכלה או לא אכלה מספיק, או שלקחו לה את הצלחת והיא לא סיימ ה לאכול.
היא מחביאה אוכל ואוכלת אותו כדי שלא אראה אותה היות ואני מעירה לה.
כשהיא נענשת על מעשה שעשתה היא ישר מתחילה לבכות "מה אני לא יאכל ארוחת ערב"?
היא אוכלת כמויות אדירות של אוכל - כמויות של אדם מבוגר, וגם אם לא אקח לה את האוכל היא תמשיך לאכול.
מה לעשות???* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב21/11/2010פני לייעוץ אצל דיאטנית המומחית בתזונת ילדים. ייתכן שהדפוסים שאת מתארת אצל בתך הם אכן ביטוי של מצוקה וצרכים רגשיים, אולי סביב הנושא של מחלתך וקשיי התפקוד שלך. אם זה המקרה, חשוב להבין מה בדיוק המצוקה שבתך מבטאת דרך התנהלות זו, וכיצד ניתן להיענות לצרכים שלה לאו דווקא דרך הזנה קונקרטית.
במקרים נדירים ביותר, תתכן בעיה פיזיולוגית במנגנון השובע, ואם יש ספקות רצוי לשלול בעיות מסוג זה. במידה ואלו אכן נשללות, חשוב להשתמש בטיפול תזונתי וטיפול פסיכולוגי כדי להימנע מלהעצים את הבעיה וללמוד מהי ההתנהלות הבריאה והמיטיבה ביותר. ההנחיות המקובלות הן שתפקידו של ההורה לקבוע מה אוכלים, והילד יכול לקבוע כמה - לא לקחת את האוכל כדי לגרום לה להפסיק, ודאי לא להשתמש במזון לענישה ותגמול. אך זוהי הנחיה כללית, ונשמע שהמקרה שלך דורש התערבות ספציפית של גורמים מקצועיים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם שמרנים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

