מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- עזרה..שחר22/11/2010
אוקיי אז ככה..
אני בת 15, 1.63 ושוקלת 53.
לפני חודשיים בערך הלכתי לדיאטנית והיא אמרה שאני מתחילה בהפרעת אכילה, כל מה שעשיתי זה להכחיש.
אחרי שבוע אני חושבת התחלתי לצמצם באוכל המצאתי לאמא שלי תירוצים שאני לא רעבה או שאכלתי בחוץ או שאני לא מרגישה טוב.. ולאט לאט צימצמתי גם בארוחת צהריים את הכריך בבצפר בכלל הייתי זורקת.
אמא שלי שמה לב ולקחה אותי שוב לדיאטנית והיא הפנתה אותי למכון, אני יודעת שיש לי בעיה, כל מה שאני עושה זה לחשב קלוריות, אני לא אוכלת חטיפים וממתקים ועוגות בכלל!!
ואם אני אוכלת משו מעבר לארוחת צהריים וארוחת ערב שזה טוסט או חביתה אני מרגישה שאני חייבת לעשות ספורט.
בחיים לא העירו לי על הגוף שלי ההפך הוא הנכון.. תמיד מחמיאים משפחה וחברים אבל זה לא משנה את ההרגשה האישית זה לא שאני חושבת שאני שמנה אני פשוט רוצה להוריד עוד טיפה.
בשבועיים האחרונים ממש הגזמתי עם הספורט, עשיתי ריצה כל יום, כפיפות בטן הלכתי לשיעורי ספינינג.. מה לא?..
אני באמת לא רוצה להיות כזאת.
אני רוצה לאכול בלי להרגיש נקיפות מצפון אחר כך.
גם עכשיו למרות שאני הולכת למכון, אני עדיין זורקת אוכל ואני עדיין משקרת ונראה כאילו לא משנה מה יגידו לי וכמה ינסו להפחיד אותי אני פשוט לא מקשיבה.
אני ישמח אם תייעץ משו.. תודה .* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה
לירן רוגב28/11/2010נשמע שאת מתחילה להבין שיש בעיה שגורמת לך לשקר, להסתיר, להתעסק באופן אובססיבי במשקל ובגוף, בעיה שאת לא מעוניינת להמשיך ולהכחיש אבל שאת גם מתקשה להשתחרר ממנה ולשתף פעולה עם הטיפול בה. זה לא דבר יוצא דופן, זו בדיוק העמדה המבולבלת והחצויה שאכן מאפיינת בדרך כלל אנשים שסובלים מהפרעת אכילה.
את כותבת שאת "לא רוצה להיות כזו", ולכן חשוב שלמרות הבלבול והחלק שממשיך לשאוב אותך להתנהגויות של הסתרה, שקר, צמצום ועיסוק כפייתי באוכל, אל תוותרי על החלק בך שרוצה לחזור לבריאות, שמסוגל לתת אמון באנשים שמטפלים בך.
איני יודע מה הכוונה ב"מכון", אני מקווה שאת מתייחסת לטיפול תזונתי ופסיכולוגי בתחום של הפרעות האכילה. אם כן, התפקיד שלך כרגע זה לעשות כמיטב יכולתך לדבוק בטיפול הזה, גם אם את לא משתפת פעולה במאה אחוז עדיין.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

