מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- צריכה חיזוקיםחסוי24/01/2011
שלום לכולכם, מחזקת אותכם וכולי תקווה שכבר נצא מכל הסיוט הנורא הזה ונחיה חיים תקינים ונורמלים.
אני כל כך מיואשת.
בת 22 ומגיל 12 סובלת מהפרעות אכילה של אנורקסיה ובולמיה ולאחר אישפוז בתה"ש הרגשתי שממש יצאתי מכל הסבל של הבולמוסים ואחרי זה הצמצוצים שלא נגמרים. מסתבר שכל כך קשה לי להתמודד עם הגוף שלי שזה מתסכל מאד. אני 153 ושוקלת 55 ומצד אחד אני צריכה להיצמד לתפריט איזון כי זאת התרופה היחידה שלי למחלה הארורה, מצד שני קשה לי נורא לחיות עם ה4 קילו האלה עלי שזה מה ששובר אותי כל פעם מחדש. להתמודד עם תגובות של אנשים, להתמודד מול המראה, עם הבגדים שלא עולים ועדיין להילחם לא לצמצם כדי שלא יחזור בולמוס שיעלה אותי עוד כמה קילו. אין לי כח לכלום. אני לא יודעת מה לעשות. בבקשה עזרו ליי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר וואו המקרה שלך דומה לשלי
ט29/01/2011שלום חסוי, אני 1.50
ושוקלת 43. כלומר אני מבינה אותך בגלל הגובה שלך ואני חווה בדיוק אותו הדבר, לפעמים יש לי ימים של כמה בולמוסים ואח"כ יום של צמצומים.
בגלל שאני רגישה ללקטוז שבחלב, סור לי לאכול מוצרי חלב ולכן אני גם לא נחשבת שמנה,
אבל לא אוהבת להרגיש נפוחה.
אחרי בולמוסים פעם נטלתי משלשלים, היום כבר לא ונלחמת ברצון לכך..
אני אמנם לא אושפזתי אבל טופלתי בתל השומר קרוב לשלוש שנים לסירוגין.
אני נלחמת עם המחשבות עד היום
מה שעוזר לי, זה לקרוא ספרים בנושא, לכתוב בפורום, ספורט, שני ספרים שממש עזרו לי,
הם "התמודדות עם בולימיה" של ברברה פראנש ו" להשתנות לתמיד" של ד"ר ג'יימס.
פרנצ'סקה
שניהם מדברים על שינוי הרגלים מזיקים ובספר להשתנות לתמיד יש ממש תיאור של תהליך השינוי והתמודדות עם כל שלב שבו.
נכון, זה קשה..
ואני מבינה בדיוק את החרדות שלך: שלא יראו שעליתי, שהבגדים יעלו עליי, שלא יקרה מצב שלא ארגיש טוב ולא אוכל ללכת לעבודה וכו.. שלא ארגיש נפוחה.
אני משתדלת לזהות מתי הבולמוסים שלי באים ולנסות לעצור אותם..
זו המון עבודה עצמית.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהצריכה חיזוקים - תגובה
עדי מילר30/01/2011שלום
מה שאת מתארת הוא מצב שכיח ביותר, בו הצלחת למגר את הסימפטומים (על כך מגיע לך הרבה הערכה!!) אך הקונפליקטים הנפשיים שבבסיס ההפרעה עדיין פעילים וקיימים.
כלומר, יש עוד קול פעיל של הפרעת האכילה בתוכך - הוא מתבטא בדיוק בתחושת לגבי ה-4 ק"ג שהינך מתארת.
הבשורה הטובה היא שככל שההחלמה מתבססת ומתחזקת, הקולות של הפרעת האכילה יפחתו ובסוף יעלמו...
האם את בטיפול? חשוב שתמשיכי את התהליך ולא תפסיקי עכשיו באמצע הדרך...
בהצלחה רבה בהמשך
עדי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

