מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- הפרעת אכילהלינוי08/02/2011
שלום. אני בת 19 וחצי. גובהי 165 ומשקלי 53 קילו.
יש לי בעיה ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
תמיד הייתי בחורה רזה וילדה רזה וכולם היו תמיד מחמיאים לי על הגוף שלי. אף פעם לא לקחתי את זה ברצינות כי באמת זה לא עניין אותי. תמיד הייתי אוכלת מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ללא שום בעיה ושום פחד מהשמנה.
כשסיימתי תיכון וקצת לפני הצבא עליתי במשקל אבל זה לא היה משמעותי במיוחד (בצו הראשון למשל שקלתי 48 קילו על אותו גובה וכשהשמנתי עליתי ל-51). נורא נבהלתי מזה וזה ממש הטריד אותי אבל לא היה לי כל כך מה לעשות עם זה ולא התעסקתי עם זה יותר מידי. אחרי שהתגייסתי עליתי עוד שני קילו והפעם אני מרגישה שזה ניכר גם בבגדים שאני לובשת. יש דברים שאני לא מרשה לעצמי ללבוש כי הם ממש משמינים אותי.
בנוסף לזה החלה התעסקות אובססיבית ביותר בכל הקשור לאוכל וקלוריות. אני מחשבת כל דבר שאני מכניסה לפה וכל היום חושבת על אוכל וקלוריות ועל זה שאני שמנה וחייבת לרזות. אני יודעת שהמשקל שלי נחשב לתקין אבל משום מה יש בי רצון כזה להגיע לתת משקל ורק אז אני ארגע.
שכחתי לציין גם שבגלל העובדה שכל היום אני מתעסקת בזה יש לי בולמוסים רבים שאני לא מצליחה לשלוט בהם וזה הכי משגע אותי כי אני יודעת כמה רע אני מרגישה אחרי שאני בולסת ובכל זאת אני לא מצליחה לעצור את עצמי.
אני חייבת עזרה ולא יודעת מה לעשות. ואני גם פוחדת לדבר עם אמא שלי על זה. היא ראתה בהיסטוריה במחשב שגלשתי באתר הזה וממש כעסה וצעקה עליי והייתי צריכה להמציא לה שזה בשביל עבודה של חברה שלי ושאני עוזרת לה. אני לא מרגישה שאני יכולה לפנות אליה לעזרה וזה בעיה.
מה אפשר לעשות??
מצטערת שהארכתי במילים.
ליאת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב12/02/2011כאשר ההתעסקות באכילה ובמשקל מתחילה להיות אובססיבית (טורדנות רבה במהלך היום, מחשבות בנושא שתופסות מקום לא סביר בקבלת החלטות יומיומיות פשוטות), יחד עם בולמוסים - ואני מרשה לעצמי לנחש גם צמצום תזונתי בחלק מהזמן (כי הבעיה במקרים כאלו היא בדרך כלל לא רק הבולמוסים, אלא גם הניסיון לצמצם תזונה בין בולמוסים, מה שגורר את הבולמוס הבא) - זו אינדיקציה לבעיה שעלולה להתפתח להפרעת אכילה. דווקא הבהלה שם אמך מעידה על כך שהיא מבינה שהנושא חמור ומסוכן, והייתי ממליץ להתגבר על החשש, לשתף אותה בבעיה ולהסתייע בה על מנת לקבל טיפול מתאים (בדרך כלל טיפול פסיכולוגי ודיאטני).
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

