הפרעות אכילה

מנגנון השובע והרעב הוא מנגנון שקיים באופן טבעי אצל כל אחד (מלבד מקרים רפואיים חריגים ביותר) ומתפתח בגיל צעיר מאד. אם מתאפשר לו להתפתח בלי מפריע, רוב האנשים לומדים מהר מאד "להקשיב" לתחושת הרעב והשובע. הבעיה היא שאנו חיים בסביבה שמזמינה אותנו מצד אחד להתפתות לשפע, ולאכול גם כשאנחנו לא רעבים, ומצד שני מאדירה ערכים של צמצום ואיפוק ורזון, ומזמינה אותנו להתאפק גם כשאנחנו כן רעבים. המסרים הפנימיים והחיצוניים האלו הרבה פעמים גורמת לנו לאבד את היכולת הבסיסית להקשיב לגופנו ולצרכיו באופן טבעי. כך למשל, אנשים בדיאטה פותחים את המקרר ועוסקים בהשוואת קלוריות או ספירת נקודות וכיוצא בזה, ובכלל שוכחים לשאול: מה בעצם מתחשק לי? מה הגוף שלי צריך? ובאופן לא מפתיע, גם - מתי באמת מספיק לי?
לשאלתך, כדי להגיע לתחושת שובע צריך למצוא את הדרך לחזור להתנהלות טבעית ומחוברת יותר סביב אכילה. כצעד ראשון הייתי ממליץ על עבודה עם תזונאית מתחום הפרעות אכילה. הסיבה שעדיף תזונאית מתחום זה, היא כדי לוודא שהעבודה המשותפת לא הולכת רק למקומות המכניים של ספירה וחישוב, אלא דווקא פותחת פתח לעבודה על גמישות וחיבור לצרכים.