מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ילדה בת 5.5 שאוכלת ממתקים בסתרלימ26/03/2011
שלום, אני אמא לשלושה ילדים בן 10, בת 5.5 ובן חודש וחצי.
תמיד לבתי בת ה5.5 היתה חולשה לאוכל, היא מאוד אוהבת לאכול, הכל.. כולל ירקות ופירות. לאחרונה היא מחביאה ממתקים בחדרה וכל פעם היא מתגנבת, אוכלת משהו וחוזרת כאילו לא קרה כלום ואם מישהו נכנס לחדר בטעות היא נבהלת ומחביאה. כשאנחנו עסוקים או ישנים היא הולכת למטבח, מחטטת בארונות ואוכלת מכל הבא ליד. יש לציין שבחיים לא מנענו ממנה אוכל וברוב המקרים שמבקשת ממתק היא מקבלת, כמובן עם הגבלה של 1-2 ביום. היא מודעת מאוד לתזונה ויודעת מה בריא ומה לא, היא רשומה לחוגי ספורט ונהנת מהם.
(היא קצת מלאה ואני מפחדת שיציקו לה)
היא ילדה שקיבלה ומקבלת המון תשמות לב אהבה וחום, אמנם קצת פחות מאז שנולד התינוק אבל אנחנו משתדלים מאוד להמשיך להעניק לה.
אני משתדלת לא להתייחס בינתיים לתופעה הזאת בכדי לא לגרום לה איזה הפרעת אכילה או דימוי עצמי נמוך ולכן אני צריכה את עצה בדחיפות
תודה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב27/03/2011אתייחס לשאלה שלך בשתי רמות שונות. ברמה האחת, את מעלה שאלה לגבי התנהלות תזונתית בבית ומול הילדה: איך אפשר ליצור בביתכם סביבה תזונתית וגופנית בריאה ומיטיבה עבור ילדיכם, מבלי שהעיסוק בכך יהפוך חודרני או מגביל במידה כזו שיהפוך בעיה בפני עצמו. כללי האצבע בנושא הזה הם ברורים למדי: ההורים מחליטים איזה אוכל ייכנס הביתה, מתי אוכלים אותו, עם מי, איפה ובאיזו צורה. הילדים מחליטים כמה (כשזה נוגע לארוחות, לא לממתקים). על מנת שילדים ילמדו לאכול על פי איתותי רעב ושובע פנימיים, חייבים לאפשר להם ללמוד להיות קשובים לעצמם בנושא. יש ילדים שנהנים יותר מאוכל, שרעבים יותר, שזקוקים ליותר, וחשוב לאפשר להם ללמוד לעשות את הויסות שלהם בעצמם. להבדיל, ממתקים הם לא הכרח, וכהורה יש לך את הבחירה לגבי מה נכנס הביתה ומתי זה מוצע לאכילה. אם מחליטים שכן רוצים שיהיו בבית קצת ממתקים, אז צריך לקחת בחשבון שילדים נוטים מדי פעם להתפתות להתגנב למטבח ואכול ממתק, וחשוב לא להפוך את זה למשחקי הסתרות או "חתול ועכבר", משום שזה רק מחזק את הדפוס הזה.
החשש שלך שילדים יציקו הוא מובן, אבל בעיני הצקות של ילדים אחרים עדיפות על הצקות של ההורים בבית. נשמע שגם את יודעת את זה, ועושה מאמץ לא להעמיס על הילדה בגיל כל כך צעיר עיסוק מוגזם במראה ואכילה. מה שניתן ומומלץ לעשות, זה להגיע לפגישת ייעוץ אצל תזונאית - את, לא הילדה - ולשמוע ממנה איך היא מציעה להתנהל במשפחה סביב נושאים אלו, באופן שיהיה הכי מיטיב עבור הילדים. אם תרצי הפניה אשמח לתת דרך המייל.
אך לא פחות חשוב מכך, ברמה אחרת השאלה שאת מעלה נוגעת בקשר עם בתך ובהזנה הרגשית שהיא זקוקה לה. הדפוס של גניבת האוכל והסתרתו בחדר משמעותי מאד בהקשר זה, במיוחד אם הוא החל סביב ההריון או הלידה של הילד הצעיר. גניבה אצל ילדים היא הרבה פעמים איתות שיש משהו רגשי שהם זקוקים לו ואינם מקבלים לו מענה באופן ישיר. העובדה שהחלה גניבה של מזון בתקופה שהגיע תינוק חדש לבית, תינוק שאני מתאר לעצמי שהעיסוק בהזנה שלו דורש התמסרות רבה (בייחוד אם את מיניקה), עלולה לאותת שזו תקופה לא קלה עבור בתך, שאולי מרגישה שכדי לקבל משהו מההזנה והחיבור ההורי היא צריכה לגנוב אותו לעצמה ולהתמלא ממנו בהסתר. נשמע שאת מודעת לנושא הזה, עושה מאמץ להעניק לה ולמלא את צרכיה ככל הניתן, אך מטבע הדברים זו תקופה עמוסה וקשה גם עבורך. האם בכל זאת יש מקום לחשוב, יחד עם בז זוגך, ואולי עם איש מקצוע, על אפשרויות נוספות איך לתת לבתך יותר מקום וזמן בתקופה זו?
מה שכן, לא הייתי ממליץ להתעלם מתופעת הגנבות וההסתרה, משום שלהתעלם מהם זה לא לראות משהו שעובר על הילדה, ונשמע שכרגע היא דווקא צריכה מאד שיראו אותה. האם ניתן להעביר מסר כזה באופן לא ביקורתי? בסגנון של: אני שמה לב שבזמן האחרון את לוקחת ומחביאה דברים בחדר. בבית שלנו אף ילד לא צריך לגנוב אוכל, כי יש מספיק לכולם. אם יש משהו שאת רוצה או צריכה, דעי שאת תמיד יכולה לבוא ולבקש ממני ישירות.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

