גיליתי שבעלי סובל מבולמיה

שלום

אני שמחה לשמוע שבסופו של דבר החלטת לשנות גישה ובמקום להתעמת להיות פשוט לצידו של בעלך, מה שכמובן עזר לבעלך להודות שקיימת בעיה שזה בהחלט צעד ראשון בקבלת עזרה.
כדאי שתבדקי עם בעלך האם הוא מוכן לחקור את האפשרות שמדובר בהפרעת אכילה עם איש מקצוע שמבין בהפרעות אכילה. עליך לזכור לאורך כל הדרך שרק איש מקצוע עם היכרות ומיומנות בתחום יכול להציע אפשרויות לטיפול מתאים. התפקיד שלך הוא לבטא דאגה ולהציע תמיכה. כמו כן, את יכולה להציע לבעלך לחלוק איתך את התחושות שהוא חווה. האם ההקאות גורמות לו להרגיש שליטה, הקלה, סיפוק? תני לו להבין שיש דרכים נוספות להרגיש את הדברים האלו, דרכים שלא גובות מחירים גבוהים כל כך.
ספרי לבעלך שיש הרבה אנשים שהחלימו מהפרעות אכילה.
אם בעלך אינו משתף פעולה וממשיך להתנגד לטיפול עשי הפסקה. וחזרי לנושא במועד אחד, מאוחר יותר, אבל לא דרך עימות. זה מתסכל ומפחיד לראות מישהו קרוב סובל מהפרעת אכילה, ולהישאר חסר אונים, אבל חשוב לזכור שנושא השליטה הוא מרכזי – ואם האדם הסובל ירגיש שלוקחים ממנו את השליטה הוא ייאבק ויתפוס עמדה מנוגדת.

אל ייאוש ובהצלחה

הי,
הוא אינו מודה שזו הפרעת אכילה. הוא בסה"כ הודה שהוא מקיא, וגם זה היה לאחר ששמעתי אותו עושה זאת מספר פעמים.
הוא הבטיח שלא יעשה זאת יותר אך אינני מאמינה לו.
הוא חושב שאין לו בעיה ושהכל בשליטתו ובכל פעם שאני מנסה להעלות את הנושא הוא מבקש שאפסיק לדבר על זה ומתעצבן. אני לא לוחצת עליו ואני מנסה לגשת אליו בגישה הכי תומכת שיש, אך הוא כל הזמן מתנגד לדבר על זה.
איך אני יכולה להביא אותו למצב שנדבר על זה? אני ממש אובדת עצות ואני פוחדת שהוא ימשיך עם זה עד כדי שהבריאות שלו תיפגע.
הוא כל היום מתעסק במה לאכול וזה תמיד בכמויות גדולות.
יש לציין שהוא לא שמן, הוא קצת מלא. הוא בערך 1.70 עם משקל של כ-80 קילו.
מבחינתו זו הדרך הכי מהירה להיפטר מהשומן וזה מבחינתו תחת שליטה והוא אינו מעוניין לדבר על זה.
אני מוצאת את עצמי בולשת אחריו כדי לראות אם הוא מקיא.
אני חייבת להגיע אליו באיזושהיא צורה על מנת שיטפל בזה והוא כל הזמן מרחיק אותי.
איך מביאים אותו למצב שיעשה את הצעד הראשון?

שלום מורן

המשיכי לנסות להסביר את מקור הדאגה שלך שוב מבלי להיכנס לדיון על התנהגויות סימפטומטיות. גם אם הוא ממשיך להכחיש את קיומה של הפרעת האכילה הישארי רגועה ואל תביעי תסכול שעשוי להתפרש כאשמה. תגיע לשיחה מוכנה עם רשימה של מקורות סיוע אפשריים, גם אם יסרב להסתכל השאירי את זה אצלו.
קשה מאד לאכוף טיפול על מי שזקוק לכך, אם הוא אינו משתף פעולה. ולכן חשוב שבעלך יכיר בקיומה של הבעיה ויסכים לקבל טיפול.
במידה ובעלך ממשיך לסרב חשוב שתזכרי שעל מנת להעניק תמיכה כמו שצריך חשוב שגם את תהיה מסוגלת לדאוג לעצמך ולטפל בצרכיך, במיוחד נוכח הלחץ והתובענות של המצב. זה חשוב לא רק עבורך, אלא גם משום שעליך לשמש מודל של התנהגות בריאה עבור בעלך. ועל כן הייתי מציעה לך להיעזר בשיחות עם איש מקצוע המתמחה בהפרעות אכילה.

בהצלחה רבה