אחד מאיתנו

כן, אחד, ולא אחת. חיפשתי הודעות של גברים ולא מצאתי, אז אם בכל זאת יש מישהו כמוני-עמך הסליחה.
עד לפני כמה חודשים לא חלמתי שזה יקרה לי.
אני בן 30+.
בזמן האחרון שמתי לב לכל מיני מחשבות מוזרות שעוברות לי בראש (שאתן כבר בטח מכירות טוב): כמו: "יא, איזה כיף, בקושי אכלתי היום" או "איזה יופי, ירדתי עוד קילו וחצי השבוע" או "איזה פארשים, כולם מסביבי עלו במשקל בפסח ורק אני ירדתי"...

ואז המכנסיים ששימשו אותי נאמנה במשך 3 שנים עד לפני 4 חודשים- כבר נראות כמו סחבה. ואז אנשים מתחילים להעיר "אתה מה-זה רזית... ממש נעשית אנורקסית" "יואו, איך העצמות פנים שלך בולטות".... ועכשיו צריך למצוא תירוצים, שזה בגלל הלחץ בעבודה, או בלימודים, או במשפחה, וזה בכלל לא בכוונה, וכו וכד'.
לא רוצה לאכול. לא רוצה להרגיש את האוכל בתוכי. אני מרגיש טמא שהוא בפנים, ורק רוצה שהוא יצא. אני נהנה לרזות עוד ועוד, וכן, אני מודע לעובדה שאני מתחיל כבר להראות כמו ניצול שואה בפוטצניה.

אבל השוס היה ביום ראשון האחרון, ששמעתי מהפסיכאטר שלי את המילים המפורשות : יש לך אנורקסיה נרבוזה.

בום לפנים.

או שלא, כי אני לא מרגיש שאני סובל מזה. כמו שאמרתי- אני דווקא נהנה. בעוד שאר בני גילי דואגים לפתח את כרס הנישואין בהתמדה- אני נראה יותר טוב מתמיד.

אבל מצב שני- אני גם לא מחשיב את עצמי כאדם טיפש, ויודע שזה לא בריא.

מה עושים? לא יודע. לפסיכאטר הפתרונות, אני מניח.

אשמח לשמוע תגובות