מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מחפשת עזרהאנה25/06/2011
אני בת 26, לאחרונה ירדתי הרבה במשקל, וכרגע אני שוקלת 48, גובה 164. אני מטופלת אצל פסיכולוגית (התחלתי את הטיפול מסיבות אחרות שלא קשורות לאכילה), אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה במסגרת הזאת להתמודד עם עניין האכילה. אני ממשיכה לרדת במשקל ואני לא מרגישה שאני מגייסת כוחות להלחם בזה, אלא להפך, אני נשאבת יותר ויותר לאובססייה לרדת במשקל. בהתחלה אמרתי ש52 זה מספיק, אחר כך 50, וגם עכשיו אני לא מרוצה. אני כבר לא מרגישה טוב וסובלת מכאבי ראש. האם יש מסגרת אחרת שיכולה לעזור לי יותר? עדיף מסגרת שלא מצריכה לערב את ההורים שלי בבעיה...
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב28/06/2011הטיפול המומלץ לבעיות בנושא אכילה דורש שילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תזונתי, רצוי אצל אנשי מקצוע שזו תחום מומחיותם. המסגרת בה הטיפולים האלו מתקיימים משתנה בהתאם למצב הבעיה ולכוחות שיש למטופלים: החל מטיפולים בקליניקה פעם או פעמיים בשבוע, דרך מסגרות שנותנות טיפול יותר אינטנסיבי (מספר פעמים בשבוע, ליווי של חונכות לסייע באכילה), וכלה במסגרות אשפוזיות. כדי להבין טוב יותר מה מתאים לך נדרשת היכרות ושיחה יותר מעמיקה (מפנייה באינטרנט).
היות ואת כבר נמצאת בטיפול, אני מציע לך בשלב הראשון לפתוח את הנושא עם הפסיכולוגית שלך, לשתף אותה בצרכים שלך ובחששות שלך, ולהיעזר בה כדי לחשוב יחד האם ניתן לשמר את הטיפול הקיים ולמצוא דרך להתאים אותו לצרכייך, או שיש צורך לפנות למסגרת טיפולית אחרת.
לגבי שיתוף ההורים: את מעל גיל 18, כך שההחלטה היא שלך. עם זאת, התמודדות עם בעיות מסוג זה דורשת הרבה פעמים מידה רבה של תמיכה (רגשית, פיזית, כלכלית), כך שגם זה נושא שכדאי לנהל עליו דיאלוג וחשיבה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

