בהמשך לשאלתי

אני מתנצלת מראש על אורך השאלה, אבל כאן אני מרגישה שאני מקבלת תשובות.

אני מטופלת מספר חדשים בגלל פיסורה (נפידיפין, מרככי יציאה וכו).

בבדיקה האחרונה, לאחר שחלה החמרה בכאב שלוותה בדימום, הפרוקטולוג אבחן בעזרת אנוסקופיה:

hypertrophyc pappilitis-dentate line

ואמר שאין פיסורה, אלא צלקת.

לאחר הבדיקה, סבלתי מכאבים עזים... בשלב ייאוש מתקדם, פניתי לרופא נוסף (פרטי). לא היה לו ספק שמדובר בפיסורה והיא כרונית. הוא המליץ על ניתוח.. השאלות:
1. האם מנתחים גם במצב של פיסורות "חדות"?
2. אני לא ממש אשאל אם ההחמרה במצב היא בגלל האנוסקופיה, אבל אם באופן היפותטי זה אכן המצב, האם יש סיכוי שהמצב ישתפר מעצמו ללא ניתוח?
3. כשאני שוטפת את המקום לאחר יציאה, לא תמיד זה מתנקה, ובגלל הכאב, אני לא יכולה ממש לשפשף את האזור. האם זה קשור לפיסורה ויישתפר לאחר ניתוח?
4. איך גורמים לכך שהפיסורה לא תחזור על עצמה גם לאחר ניתוח. לפעמים, הצואה קשה למרות הסיבים התזונתיים, המים הרבים ומרכך היציאה?
5. האם צריך לבצע חוקן לפני הניתוח (חיתוך)?
6. האם זה בסדר להשתמש בנפדיפין עד הניתוח? (זה קצת מקל עלי)
6. מה משך ההחלמה מהניתוח?

תודה מראש וסליחה על עומס השאלות