תופעות לואי של pph

% 5 זה הרבה.
אין אלרגיה לסיכות. הן בשימוש כשלושים שנה בכל סוגי ניתוחי המעיים ורק כדרך אגב משמשות גם בניתוחי טחורים.
מה שאת מתארת לא צריך למנוע אותך מהניתוח, אם אכן הוא המתאים לך.

קודם כל- תודה רבה על התשובה.

יש לי התלבטות מאד גדולה לגבי הניתוח הנ"ל, והיא נובעת בעיקר ממחלוקת בין הרופאים המטפלים בי. מצד אחד- רופא גסטרו'- שהוא גם מומחה ידוע בכל הקשור ברצפת האגן- ומבצע גם טיפולי פרוקטולוגיה שונים(אך כמובן לא ניתוחים), ומצד שני- הכירוג. שגם הוא בעל שם בתחום זה.

הרופא הגסטרו'- מטפל בי מאז פברואר- וביצע לי בדיקות שונות (כי היה תחילה חשד לצניחת רקטום). לדעתו, כרגע יש לי "צניחת רירית רקטום קלה, וטחור בודד בדרגה1-2". הוא ביצע לי קשירה אחת. לאחר הקשירה היה לי דימום שנמשך לסירוגין. חלקו כבד. שנעצר רק ע"י שימוש בראפאסל. והרופא קבע כי נוצר לי כיב שמדמם. ולכן- הוא מתנגד לניתוח, כי לדעתו, אם מקשירה כה פשוטה, החלמתי היא איטית מאד, ואף הוא טוען שדי חריגה- כי אומר שרב המקרים-נוצר כיב שמחלים לבד ונוצרת צלקת. ואילו אצלי- פשוט לא נוצרה צלקת במשך הרבה מאד זמן.- חודשיים אחרי הקשירה....

הכירוג- אצלו הייתי רק פעמיים, ישר קבע שאני זקוקה לניתוח. ( הוא אפילו לא בדק עם אנוסקופ. הוא אמר שישר רואה רקמה בעת הבדיקה- פיסוק ישבן)...


הגסטרו'- אומר שאיתי "צריך להיזהר" , כי לפי מה שראה, ולפי מיטב ניסיונו, אם מפעולה כה פשוטה, החלמתי היא כה איטית, ייתכן שלא אחלים טוב מהניתוח הזה. מה גם שלדעתו מצבי - לא מצדיק ניתוח, ואני יכולה "לחיות ככה טוב" - בתנאי שהדימום ייפסק. ולשם כך הוא הציע לי לנסות צריבת מקור הדימום בלייזר- C.A.P.R-משהו כזה.

זה לא יטפל בצניחה. אך לדעתו היא מינורית, ולא מצדיקה ניתוח.(אני לא נאלצת להחזירה פנימה- גם לא בעת פ"מ.היא נשארת בתוך פי הטבעת. ופשוט רואים רקמה בפנים. שאם אני מתאמצת בבדיקה- היא גולשת משהו כמו חצי ס"מ החוצה).

עכשיו ההחלטה היא שלי. ואני ממש לא יודעת מה לעשות. נטיית ליבי היא ללכת על ניתוח "ולגמור עם ההתעסקות הזאת כבר". אבל- ההתנגדות של הגסטרו' ממש מלחיצה אותי, כי אני נורא מפחדת שבאמת הניתוח יסתבך...

לאור כל זאת, האם תוכל לכוון אותי? או לפחות להגיד לי האם יש סיכונים בלתי הפיכים מניתוח PPH?

האם יש לי סיבה אמיתית לחשוש כל כך מניתוח זה?

כמה אחוזי הצלחה יש לניתוח? וכמה אחוזים יש לפגיעה בסוגרים ובעיות שליטה?

תודה.

ההתנגדות היא לא במקום. כיב שלא נרפא וכול להיות בשל קשירה לא נאותה. כל קשירה מותירה אחריה כיב שלוקח מספר שבועות להרפא.
אם יש צניחה ואם אין מחלה דלקתית כרונית הרי ש-PPH הוא פתרון טוב.
כמובן שהכל תלוי במידת הסבל שלך. אם את לא נורא סובלת את לא צריכה טיפול כלשהו - לא ניתוח ולא קשירה.

תודה רבה!

ושנה טובה לך!

ואם אפשר עוד בקשה קטנה: לגבי הנתונים- של אחוזי הצלחה בניתוח הזה? ואחוזי הכשלון-במיוחד לפגיעה בסוגרים... (כמובן שמדובר על מנתח מנוסה-ואני מניחה שכבר הבנת מי).

שוב- תודה רבה לך!

לא, אני לא טוב ברמזים!
אחוזי הכשלון לטווח ארוך הם 10-15%.
הסיכויי לפגיעה אמיתית בסוגרים היא נמוכה מאד.

טוב,

אז לא ארמוז: זה שם שנתת לי. פרופ' מהדסה. עכשיו זה כבר ברור, נכון?

10-15% כשלון- נשמע לי הרבה. לא? מה זה אומר "כשלון"?

האם מצבי לאחר הניתוח, יכול להיות רע יותר מלפני הניתוח, או שפשוט הניתוח עלול לא לעזור- והצניחה עלולה לחזור. האם לכך אתה מתכוון בכשלון?

(הצניחה שלי היא מינורית- אני לא מחזירה אותה פנימה, כי היא אינה יוצאת החוצה, או שהיא יוצאת מעט- בלי שאני אראה וחוזרת עצמאית..
אבל עדיין זה מפריע לי ביומיום. כי אם יש לי ימים אם מעט מאמץ בשרותים, ואני מרגישה מלאה, אז כואב לי קצת שם... והכירוג כאמור- כן המליץ על הניתוח. והגסטרו' ממש ממליץ לי שלא. או לפחות שאמתין, ואתן צ'אנס נוסף לטיפול בלייזר/צריבה או משהו).

שלום ד"ר,

בהמשך לכל ההתכתבות- בפרט להתנגדות של רופא הגסטרו לניתוח- עליה כתבתי פה, נשלחתי להמטולוג לביצוע בדיקות קרישת דם. תחילה חזרו הבדיקות "הרגילות" - pt, inr , כתקינות. אך היום קיבלתי תוצאה של מחסור בפקטור 8. ( רק 40%, כשהערך התקין מתחיל מ 70% ומעלה).

האם לתוצאה כזאת יש השפעה על החלטה לגבי ביצוע הניתוח?

ובכלל- האם יש משמעות לבדיקה הנ"ל? ( כאמור, רק עתה נודעה לי התוצאה, ועדיין לא חזרתי להמטולוג. ההפנייה אליו הייתה רק "ליתר בטחון" , מפני שהדימום לאחר הקשירה שעברתי, היה נראה לרופא- חריג במשכו).

מי שהפנה אותי לבדיקות הוא הגסטרו, אך האם עלי לעדכן את הכירוג בכך?

קשה לי להעריך.
אולי את זקוקה לדהפקוגרפיה (בגלל הקושי שלך להתרוקן?).
כשלון משמעו חזרה של הבעיה. יש אפשרות דחוקה להחמרה.
באשר לבעיית הקרישה אינני יכול ליעץ לך. על פניו לא צריכה להיות בעיה אבל כדאי להתייעץ בהמטולוג.