דר' נויפלד

הבלט העורי הוא תגובה טבעית לפיסורה. יש כאלה שמורידים בזמן הניתוח ויש כאלה שלא.
תדמייני גבעה ומתחתיה מנהרה. לעתים פצע הפיסורה קודח מתחת לאוזנית העור ויוצר דלקת בתוך "המערה" שמתחת לגבעה ואז יכולה להתפתח רגישות צריבה והפרשה מוגלתית. במקרה כזה צריך "לגלח" הגבעה כלומר לכרות את אוזנית העור.

לא ברור לי עכשיו, למה המנתח לא הוריד את "גבעה" הזו בזמן הניתוח.

שתי שאלות נוספות לי ברשותך,
כשעתיים אחרי ניתוח הפיסורה, החל דימום. הוחלט להוריד שוב לחדר ניתוח כי לא ניתן היה לעצור את הדימום. לאחר מכן, אמר המנתח כי הדימום היה מהפיסורה עצמה, לא מה"מקום" של הניתוח. הוא צרב אותה.
האם יתכן כי זה מה שמסבך כרגע את העניינים (צלקת של צריבה ושולי פיסורה)?
ומדוע היה דימום כל כך רציני מהפיסורה?

אציין כי לשמחתי לא קיימת יותר פיסורה (לעת עתה לפחות)

ושוב תודה

לא נשמע כבעיה רצינית ועשה רושם שיסתדר מעצמו עם הזמן.