צניחת רקטום

שלום רב,

בת 34. בריאה בדר"כ. משקל תקין, עושה פעילות גופנית. ( פילאטיס פעמיים בשבוע).

לפני זמן קצר קרה לי מקרה שהבהיל אותי נורא. בעת התרוקנות בשירותים, כאשר סיימתי ורציתי לנקות, הבטתי למטה וראיתי גוש גדול שיוצא מפי הטבעת. זה לא היו טחורים, אלא ממש "איבר" - החלחולת. נבהלתי נורא ובאינסטינקט- הכנסתי אותו חזרה עם היד. לא היה לי דימום. כמה ימים לפני כן הייתה לי תחושה שקצת יותר קשה לי להתרוקן מכרגיל. ( אבל לא עצירות), כמו כן הבחנתי שלעיתים יוצא לי מעין ריר לבן בעת יציאה לפעמים.

הלכתי לגסטרואנטרולוג שביצע לי קולונסקופיה קצרה. הוא אמר שהבדיקה תקינה,ורשם בסיכומה: "רקטום פרולפס". בנוסף המליץ על בדיקה נוספת של מנומטריה. והדגיש כי ניתן גם לחכות איתה 4 חוד'- התור האפשרי הקרוב הוא רק ביוני. פרט לכך- אמר "להמשיך כרגיל בחיי".. הוא גם הסביר כי בגילי הצעיר תופעה כזאת היא די נדירה- במיוחד לאור העובדה כי לא עברתי הריונות וכ'ו.

אני נורא מפחדת. בעיקר מפני שקראתי שתופעה כזאת מחייבת ניתוח כי אחרת היא עלולה לחזור שוב ושוב. אני גם חוששת- האם אני יכולה להמשיך ולבצע כפיפות בטן בפילאטיס וגלגולי אגן, וסוג כזה של תרגילים מאומצים?

שאלותיי:

1. האם אכן תופעה כזאת מחייבת ניתוח?
2. אם כן- מהו הניתוח? מה כרוך בו? ומה הסיכונים שבו?
3. האם ניתן להמשיך ולעסוק בספורט כרגיל?פילאטיס? גלגולי אגן וכפיפות בטן? ( חשבתי אף להוסיף פעילות ארובית).
4. האם העובדה כי לאורך זמן מטעמי הגיינה- חוסר רצון לשבת בשרותים ציבוריים, עשיתי את צרכי בעמידה כפופה מעל השרותים, יכלה לגרום למצב הזה? האם יש יותר לחץ על רצפת האגן בביצוע צרכים בעמידה? ( יציאות, לא שתן).

מתנצלת על אורך השאלה, אך אני מאד מבוהלת, ולא רגועה למרות דברי הגסטרו' שבדק אותי. האם תופעה כזאת יכולה בגילי "לחלוף ולהירפא מעצמה"? הרופא אמר לי כאמור- להמשיך כרגיל, ושניתן לחכות עם בדיקת המנומטריה.

אם אכן מדובר בצניחת רקטום? מלבד תיאור שלי- איך הרופא יכול לוודא זאת? האם קולונסקופיה קצרה יכולה לאשש את האבחנה?