צניחת רירית רקטום? רקטוצלה? טיפול?

הבדיקות אכן היו מיותרות - אינני מכיר כ"כ גסטרואנטרולוגים שמבינים בדבר.
כרגע - אם אין צניחה אקטיבית ואין סימפטומים - אין טיפול.

תמשיכי בחייך ואין חשש להמנע מפעילות ספורטיבית, נהפוך הוא.

שלום ד"ר,

קודם כל- תודה עך תגובותייך המהירות. כנראה שהייתי צריכה באמת לפנות דבר ראשון לכירוג/פרוקטולוג...אך זאת חכמת בדיעבד.

יש לי בכל זאת שאלה- אמרת שאם "כרגע אין לי סימפטומים- אין צורך לטפל- ושאמשיך בחיי". אז: אני לא בטוחה מה בדיוק נחשב כסימפטומים, אבל יש לי הפרעה בחיי היומיום:

1. יש לי דימומים מדי פעם מפי הטבעת.
2. לעיתים- אני מבחינה בצניחה קטנה- כנראה הרירית- בהתבוננות במראה.
3. אני חשה אי נוחות מידי פעם - לאחר יציאה- ואז בישיבה ממשוכת בעבודה.
4. לפעמים קשה לי להתרוקן- זאת לא עצירות- כי אני חשה צורך- ויש לי יציאה אחת לפחות ביום, אבל יש לי קושי בהתרוקנות בזמן היציאה עצמה. לעיתים- אני צריכה ללכת 3 פעמים רצוף לשרותים- בזמן קצר- בשביל להרגיש מרוקנת. אחרת- אני חשה "חסומה"- כאילו יש לי עוד "משהו" שם בפנים- שלא יוצא.

ולכן: האם אין אפשרות לעזור לי כרגע?אני בסה"כ בחורה צעירה, ולא מעוניינת "להתעסק" בנושא הזה כל הזמן. והכירוג- אמר לי שעלי להיות במעקב כל 6 חודשים!!
וגם: אני הכי חוששת: האם מצב של צניחת רירית בדרגה בינונית- גבוה- לא תוביל בסופו של דבר לצניחת רקטום מלאה?
האם טיפול בצניחת רירית כבר עכשיו לא עשוי למנוע צניחת רקטום מלאה בעתיד?

בכל מקרה- אודה אם תוכל להסביר מה הן אפשרויות הטיפול הקיימות והמקובלות לצניחת רירית?

היות ואת ממשיכה להיות מוטרדת
יש ניתוח
אבל צריך לבדוק קודם, להתאים לך הניתוח הנכון.

תודה רבה על התשובות!

רק לא ברור לי למה אתה כותב" היות ואת ממשיכה להיות מוטרדת- יש ניתוח".

האם זה תלוי רק ברצון שלי? כלומר- האם אין המלצה כלשהי שמקובלת למצב של צניחת רירית? האם אם לא מטפלים במצב הזה- אין סכנה שהוא יחמיר? זהו לא מצב שבדר"כ נוטה להיות פרוגרסיבי?

כפי שציינתי- אני בסה"כ צעירה- ולכן אני מוטרדת. ממש לא רוצה להגיע למצב של פרולפס מלא תוך זמן קצר- או אפילו מס' שנים בודדות- שיחחיב ביצוע ניתוח מורכב יותר וגדול יותר בהיקפו.

האם אתה כרופא מומחה בתחום, לא ממליץ בדר"כ על טיפול כלשהו במצב של צניחת רירית?

ומה הכוונה "צריך להתאים את הניתוח": מה הן האפשרויות? במה זה כרוך? האם ניתוחים דרך פי הטבעת הם בדרגת סיכון גבוהה יותר מאשר ניתוח דרך הבטן שמיועד לטיפול בפרולפס מלא?


האם אופצייה של קשירה בגומייה יכולה להתאים? או לפחות- שווה לנסותה? כי הבנתי שהיא הכי פחות קשה או עם פחות סיכונים..

תודה,

אין ניתוח המונע פרולפס. כל טיפול בצניחת הרירית, בין אם ניתוחי או מרפאתי הוא סימפטומטי בלבד, בהתאם לתלונות שלך.
הבעיה שבעטיה את צריכה להיות מוטרדת היא זו שגורמת לתופעה מלכתחילה: עצירות, מאמץ בשירותים והרגלי יציאה לא נכונים ולא בריאים. בזה צריך לטפל, ולאוו דווקא בצניחת הרירית. זה לא יגן עליך.

תודה ד"ר,

איך למשל מטפלים בבעייה שציינת? אני שותה המון, אוכלת סיבים, והרופא גם הסביר לי שלפי הבדיקות שעברתי- אין לי בעייה במנגנון היציאה..כמו אנזימוס או משהו אחר שעלול לגרום להפרעת עצירות.

אז מה כן עלי לעשות? או לבקש מהרופא? הפנייה לאיזה סוג של טיפול?

וחוצמזה- בהקשר לצניחת הרירית: האם קשירה היא פעולה מספקת? אני מבוהלת כל פעם מחדש כשלאחר יציאה מתבלטת לה בליטה אדומה וגדולה שאני רואה במראה. אני ממש רוצה "פי טבעת" נורמלי -כפי שהיה לי... זה אפשרי?

נסי ביופידבק.
הקשירה תקטין את מידת הצניחה של הרירית אבל כאמור לא תפתור הבעיה.
העובדה שיש לך צניחת מדברת על כך שיש בעיה ביציאות.

בוקר טוב,

שיהיה לך יום נעים!