כיצד טראומות נפשיות של הסבים משפיעות עלינו?

טראומות וחוויות רגשיות קשות משפיעות על המוח ומזעזעות אותו, ואירועים טראומתיים כמו פיגועים, מלחמות והתעללויות פיזיות ונפשיות משנים את הדרך שבה הוא מעבד מידע. במצבים כאלה יש עומס רב על המוח ופעמים רבות האנשים אשר עברו את אותם האירועים מתקשים לזכור את השתלשלות האירועים ואת הפרטים שהם ראו וחוו.

הפרטים שהמוח לא מעבד ולא מאחסן כמו שצריך אינם אבודים, ולמעשה הם יכולים להישאר לנצח. חוויות טראומתיות והתופעות הרגשיות המתלוות אליהן עוברות בירושה מהורה לילד ומדור לדור, ואנשים אשר חווים הלם קרב, ובמונח הרפואי הפרעות דחק פוסט־טראומטית, מעבירים את התסמינים של ההפרעה לילדיהם.

יש לכם שאלות? התייעצו עם המומחים:
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכותרפיה
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה
פורום חרדות, טראומות, פחדים

ניצולי שואה מורישים את הטראומות לילדיהם

חוקרים אמריקאים בדקו 32 אנשים, גברים ונשים אשר הושפעו באופן ישיר ממאורעות השואה. הם חולקו לשתי קבוצות, קבוצת "ההורים", אנשים אשר חיו בתקופת מלחמת העולם השנייה והוחזקו במחנות ריכוז, היו פליטים או פרטיזנים שברחו מהנאצים או כאלה שעברו עינויים והתעללויות, וקבוצת "הילדים", כאלה שההורים שלהם חיו בתקופת השואה וחוו את המאורעות על בשרם.

נמצא כי לעומת האוכלוסייה הכללית, לנחקרים מקבוצת הילדים יש סיכויים גבוהים יותר מאנשים אחרים ללקות בהפרעות דחק פוסט־טראומטית ולסבול מתופעות כמו חרדה, דיכאון, מתח, מצבי רוח ירוד, קשיי שינה והפרעות תיאבון.

מחקר נוסף שנעשה בהולנד מאשש את תורשת הטראומה. לבנות שנולדו לנשים שהיו בהיריון בזמן תקופת הרעב שהייתה במלחמת העולם השנייה היו סיכויים גבוהים לחלות בסכיזופרניה.

אפיגנטיקה ושינויים גנטיים

כמות הקורטיזול משתנה אצל אנשים שחוו אירועים טראומתיים והוא מיוצר בכמויות נמוכות יותר מהרגיל. הקורטיזול הוא הורמון אשר מסייע לגוף בשעת לחץ ומצוקה, ובעת סכנה או כעס ההורמון דורך את הגוף וגורם לאדם להיות תוקפני. ככל שהטראומה של ההורה חמורה יותר, כך תפחת רמת הקורטיזול אצל הילדים.

ממצאים אלה משנים את התפיסה שהייתה קיימת עד כה על המטען הביולוגי והגנטי שעובר בתורשה מדור לדור. בעבר סברו כי הדרך היחידה להעביר מידע ביולוגי היא באמצעות דנ"א המכיל את המטען הגנטי. אך כיום מסתמן שהסביבה שהאנשים נמצאים בה משפיעה גם כן על בריאות הצאצאים.

לגילוי זה קוראים אפיגנטיקה, ההבנה ששינויים בתא שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי עוברים גם כן בתורשה ושהדנ"א אינו קפוא ודומם וגנים מסוימים משתנים עקב השפעות סביבתיות והשפעות פיזיות. שינויים החלים בגוף בעקבות תזונה וטראומה משאירים חותם על הגנום ועוברים איתו לדורות הבאים.

איך מטפלים בטראומה שעוברת בתורשה?

קשה לזהות את הסממנים של טראומה העוברת בירושה, במיוחד כי רוב האנשים שלא חוו טראומה בעצמם אינם מחפשים את הרמזים שיעידו על כך. התסמינים המזוהים ביותר עם טראומה תורשתית הם דיכאון, דאגה יתרה, רגשות אשם, קהות רגשית, לחץ ומתח, בעיות שינה ואבדן זיכרון לטווח קצר.

ישנן תרופות אשר עוזרות לטפל בסממני הטראומה ובתופעות הנלוות לה ויש מתודות שונות של טיפול פסיכולוגי אשר מסייעות לאנשים אשר חווים אותן. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, למשל, מתמקד הן בשינוי התפיסה של החוויות הטראומטיות והן בגירויים המעוררים את התגובות ואת הסימפטומים שלהן.

אולי תרצו לקרוא גם:
למאושפזים ניצולי שואה יש נטייה להתאבדות
ניצולי שואה חולים יותר בסרטן
ניצולי שואה בדרום: הטראומה חוזרת
בנות לניצולות שואה הן בנות טובות יותר
ניצולי שואה חיים טוב יותר בישראל מבחו"ל

שיטת טיפול נוספת אשר נמצאה יעילה בקרב מטופלים עם טראומה תורשתית היא תרפיית חשיפה ממושכת. מתודה זו פועלת על בסיס התפיסה כי מלמדים אותנו ממה לפחד ומה אמורים להרגיש בסיטואציות מסוימות על פי דברים שמזכירים את החוויה הטראומטית. במהלך הטיפול המטופל משחזר שוב ושוב את האירועים שהוא חווה עד שהוא מרגיש שהוא מקבל שליטה על הדברים שקרו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר