קשריות בבלוטת התריס: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית הנמצאת סמוך לבית הקול שבגרון ולפני קנה הנשימה. תפקידה של בלוטת התריס הוא לייצר ולהפריש הורמונים אשר אחראים על תפקודי גוף שונים, כמו קצב הלב, טמפרטורת הגוף ותהליך חילוף החומרים.

קשריות, או נודולים, בבלוטת התריס הם גושים אשר מתפתחים על בלוטת התריס. הגושים יכולים להיות מוצקים או מלאים בנוזל והם יכולים להופיע בבודדים או במקבץ. קשריות בבלוטת התריס הן תופעה שכיחה אשר לרוב אינה משפיעה על התפקוד של הבלוטה. קשריות בלוטות התריס מסווגת כ"קרות" או כ"חמות", תלוי אם הן מייצרות הורמונים או לא.

רוצים לדעת עוד? היכנסו לפורומים:
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום נטורופתיה אירידיולוגיה
פורום ניתוחי ראש צוואר, גידולי ראש

קשיי בליעה וכאבים בצוואר מעידים על קשריות בבלוטת התריס

הסיבה העיקריות להיווצרות של קשריות בבלוטת התריס היא גדילת יתר של הרקמה של בלוטת התריס, הסיבה לגדילת הרקמה אינה ידועה. במקרים נדירים יותר הקשריות מתפתחות בעקבות מצבים רפואיים כמו דלקת בבלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס, מחסור ביוד והשימוטו תירואידיטיס – מחלה אוטואימונית הגורמת לתת פעילות של בלוטת התריס.

בדרך כלל הקשריות הן שפירות, אינן גורמות לתסמינים וכלל אי אפשר לדעת שהן קיימות, אלא אם הן גדלות ולוחצות על קנה הנשימה. במקרים אלה התסמינים כוללים כאבים בבסיס הצוואר, קשיי בליעה, קשיי נשימה, קול צרוד וזפק – הגדלה של בלוטת התריס. הקשריות יכולות לגרום ליתר פעילות של בלוטת התריס, במקרה זה התסמינים הם קצב לב לא סדיר, איבוד משקל, חולשה של השרירים, קשיי שינה ותחושת עצבנות. הקשריות יכולות להתפתח אצל אנשים החולים בהשימוטו תירואידיטיס הגורמת לתת פעילות של בלוטת התריס, התסמינים של מצב זה הם עצירות, עייפות מתמדת, העלאת משקל, רגישות לקור, עור יבש ושיער יבש וציפורניים שבריריות.

קשריות בבלוטת התריס נפוצות אצל נשים

קשריות בבלוטת התריס יכולות להתפתח אצל כל אחד, אך הן נפוצות יותר אצל אנשים מעל גיל 60 וכן הן שכיחות יותר בקרב נשים. אם הן מתפתחות אצל גברים יש סיכוי גבוה יותר שהן יהיו ממאירות. ישנם גורמים שונים שיכולים לעודד את התפתחות הקשריות, ובהם סריקת רנטגן לבלוטת התריס שנעשתה בינקות או בילדות, בעיות כרוניות של בלוטת התריס כמו השימוטו ודלקת של בלוטת התריס והיסטוריה משפחתית של קשריות.

רוב האנשים מגלים שיש להם קשריות בבלוטת התריס רק במהלך בבדיקה רפואית. אם ישנו חשד לגידול יש לפנות לבדיקה אצל רופא מומחה אשר יערוך סדרת בדיקות הכוללת אולטרסאונד של בלוטת התריס כדי לבדוק את המבנה של הקשרית, לקיחת ביופסיה מהקשרית ושליחתה למעבדה כדי לבחון אם היא ממאירה או לא ובדיקות דם כדי לבחון את רמות ההורמונים בגוף.

הטיפול בקשריות בבלוטת התריס משתנה לפי גודל הקשרית ולפי הסוג שלה. אם הקשרית אינה מסרטנת ואינה גורמת לתסמינים ייתכן כי כלל לא יהיה צורך בטיפול אלא בבדיקות שגרתיות בלבד. לרוב קשריות שפירות אינן הופכות לממאירות, אך יש צורך בביופסיות מזדמנות כדי לשלול זאת.

לקריאה נוספת בנושא:
כיצד לטפל בתת פעילות של בלוטת התריס?
איך נזהה בעיה בפעילות בלוטת התריס?
מחלת גרייבס: תסמינים, אבחון וטיפול
יתר פעילות של בלוטת התריס: תסמינים ודרכי טיפול
השימוטו תירואידיטיס: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

אם הקשריות חמות זה אומר שהן מייצרות כמות עודפת של הורמונים, הטיפול כרוך ביוד רדיואקטיבי או בניתוח להסרתן. במקרים שבהן בלוטת התריס נהרסה או שכרתו חלק ממנה בתהליך יש צורך בנטילה קבועה של הורמונים סינתטיים.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר