תסמינים נוירופסיכיאטריים של אפילפסיה

חולי אפילפסיה רבים סובלים מהפרעות נפשיות הנובעות מהמחלה עצמה. התסמינים בקרב החולים נבדלים מאלה של החברה הכללית, ולכן לא תמיד קל לאבחן אותם ולטפל בהם כנדרש
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 27/03/2019 |
צפיות: 922
דירוג: 4.0 מתוך 5 הצבעות
התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע 4.0 מתוך 5
אפילפסיה נמנית בין המחלות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר בעולם, בעיקר בקרב ילדים ואנשים מבוגרים. לאור מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, אפילפסיה אינה נחשבת עוד רק למחלה המאופיינת בהתקפים חוזרים, אלא יש לה גם מאפיינים קוגניטיביים, פסיכולוגיים, חברתיים ונוירוביולוגיים.

דיונים רבים עסקו בקשר בין אפילפסיה, התקפים ומאפיינים התנהגותיים, אפילו היפוקרטס טען שאפילפסיה ומלנכוליה אחת הן, ומה שקובע את ביטוי המחלה הוא הגוף או הנפש – אם הגוף אזי אפילפסיה, ואם האינטליגנציה אזי מלנכוליה. חוקרים בני זמננו חזרו לרעיון זה של היפוקרטס ואישרו כי אכן יש קשר אימננטי בין אפילפסיה לבעיות נפשיות.

סוגי האפילפסיה

המידע העצבי במוח מעביר אותות חשמליים במסלולים קבועים ובאופן מבוקר. בהתרחשות התקף אפילפטי צצה הפרעה פתאומית בפעילות החשמלית המוחית. הפרעה זו גורמת לחוסר איזון בין גורמים ממריצים וגורמים מדכאים באזור ספציפי במוח.

הסובלים מאפילפסיה עלולים לסבול מהתקפים חוזרים. התקפים אלו יכולים להופיע ללא גירוי חיצוני או עקב גירויים מזעריים המשמשים כטריגר להתקף. משך ההתקף נע בין מספר שניות למספר דקות.

רוצים לדעת עוד? היכנסו עכשיו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום היפנוזה
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום נוירופידבק - טיפול לא תרופתי
פורום נוירופסיכיאטריה

בין התקף להתקף, החולה יתפקד באופן נורמטיבי, אך עלולות להופיע בעיות בריכוז וירידה בתפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, קיימת שכיחות גבוהה יותר להופעת חרדה ודכאון.

ההתקפים יהיו מלווים בהזיות, פחדים, התכווצויות שרירים, ניתוקים, חוסר אוריינטציה, תחושת שיתוק, חוסר יכולת לדבר, חוסר יציבות, פרכוסים ובמקרים חמורים ממש- אובדן הכרה.

המחלה מסווגת לפי סוג ההתקפים שאותם חווה החולה, בהתאם לכמות האזורים במוח הנפגעים מההפרעה החשמלית בזמן התרחשות ההתקף האפילפטי:

1. אפילפסיה כללית- באפילפסיה מסוג זה, החולה עלול לסבול מהתקף מסוג ספציפי או
ממספר סוגי התקפים לסירוגין: התקף א- טוני, התקף מיוקלוני, התקף קלוני, התקף אבסנס
התקף טוני- קלוני והתקף טוני.

התקף טוני- קלוני נחשב לשכיח ביותר, והוא מאופיין באובדן הכרה, חוסר שליטה על תנועות
הגפיים ונפילה. ההתקף מורכב משני שלבים. בשלב הטוני, הגוף נמתח בעוצמה, השפתיים
מכחילות והלסתות ננעלות. בשלב הקלוני, יופיעו התכווצויות נשנות באזור הגפיים, ובמקרים
חמורים יסבול החולה מאובדן שליטה על הסוגרים, נשיכת הלשון וקצף בפה. משך ההתקף הוא
כ- 2 דקות, ובסיומו ירגיש החולה בלבול, כאבים ועייפות.

סוג ההתקף השני הוא אבסנס, או בשמו בעברית- התקף ניתוק כללי. במהלכו יאבד החולה
קשר עם סביבתו, והוא אינו זוכר את ההתקף עצמו, לא מגיב להוראות ולא מודע לנעשה.
עיניו פקוחות ומבטו מזוגג. משך ההתקף הוא 10-30 שניות, והוא יכול לחזור על עצמו
בתדירות מרובה.

הסוג השלישי הוא ההתקף המיוקלוני. הוא מאופיין בתנועה חדה ופתאומית, לא רציונלית, העוברת
בכל הגוף ומודגשת במיוחד באזור הידיים. במהלך התקף זה אין אובדן הכרה.
שאר ההתקפים הכלליים מאופיינים בנפילות פתאומיות, בהתכווצויות שרירים, אובדן הכרה ותנועות
לא רציונליות באזורים שונים בגוף. התקפים אלו קצרים יותר ובעלי אופי פחות דרמטי מההתקף
השכיח ביותר- הטוני- קלוני.

2. אפילפסיה מוקדית- סוג זה מאופיין בהתקפים המתחילים באזור ספציפי במוח. אזור זה נקרא המוקד האפילפטי. גם לאפילפסיה המוקדית כמה סוגי התקפים:

א) התקפים ללא הפרעה בהכרה- במהלכם החולה מודע לחלוטין למה שמתרחש סביבו ונמצא בהכרה
מלאה. לכן, הוא ממלא הוראות וזוכר את המתרחש. אם מדובר בהתקף המתמקד באזור המוטורי
של המוח, ירגיש המטופל רעד וקפיצות במחצית מהגוף או באזור הגפיים. אם מדובר בהתקף
המתמקד באזור במוח האחראי על הראיה, יחווה החולה הזיות חזותיות.

ב) התקפים עם הפרעה בהכרה- מדובר בסוג ההתקפים השכיח ביותר. הם מאופיינים בחוסר מודעות
לסביבה, חוסר יכולת להגיב ושינויים במצב ההכרה. שינויים אלה מתבטאים במבט בוהה ולא ממוקד
ובפגיעה בזיכרון. רוב החולים מתקשרים עם הסביבה ברמה בסיסית, אך אינם זוכרים את מה
שהתרחש בזמן ההתקף.

התאבדויות בקרב חולי אפילפסיה


חולי אפילפסיה סובלים מבעיות נפשיות יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. במקרים מסוימים, ההפרעה משפיעה על תדירות התקפי האפילפסיה ועל חומרתם, בעיקר בקרב אנשים הלוקים באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. כך, לדוגמה, חוקרים גילו כי שיעור ההתאבדויות בקרב חולי אפילפסיה כפול מאשר באוכלוסייה הכללת, גם בקרב חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי וגם כאשר לא התחשבו בנתונים של חולי אפילפסיה המאובחנים עם הפרעות נפשיות נוספות.

לכתבות נוספות בנושא קראו גם:
מה הקשר בין אפילפסיה לדיכאון?
אפילפסיה: טיפולים טבעיים להקלה על התסמינים
התקפי ניתוק באפילפסיה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
אפילפסיה של האונה הרקתית: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול
זיהוי וטיפול בהתקפי אפילפסיה בשינה

כמו כן, ממחקרים עולה שחולים חדשים שאובחנו באפילפסיה, עוד לפני קבלת הטיפול התרופתי, כבר נמצאים בסיכון ללקות בדיכאון ובהפרעות נפשיות אחרות. אם כן, ניכר כי למחלת האפילפסיה בפני עצמה יש השפעה ישירה על היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים, אשר במקרים מסוימים יכולים אף לעודד את התקפי האפילפסיה.

הפרעות הנפש השכיחות ביותר הן חרדה והפרעות מצב רוח בחברה בכלל ובקרב חולי אפילפסיה בפרט. עד לא מזמן הסברה הרווחת הייתה שהפרעות אלה אצל חולי אפילפסיה נובעות בשל היבטים חברתיים כמו אפליה, דעות קדומות ומגבלות חברתיות כמו גיוס לצבא, הנפקת רישיון נהיגה, אפשרויות תעסוקה וכדומה.

כיום ישנן הוכחות כי יש בסיס נוירוביולוגי אשר מקשר בין אפילפסיה לבין חרדות והפרעות מצב רוח, זאת בשל ההתערבות של ההיפוקמפוס והאמיגדלה שבמוח ובשל המאפיינים של מוליכים עצביים המעורבים בהליך האפילפטי ובגובה לתרופות למניעת התקפים. למרות זאת, הפרעות מצב רוח לרוב אינן מאובחנות והסובלים מהן אינם מקבלים טיפול, אם בשל חוסר זמן, אם בשל חוסר מודעות של הצוות הרפואי ואם בשל חוסר מודעות של המטופל למצב בריאותו הנפשית.

נוסף על כך, לא תמיד קל לאתר את ההפרעות הנפשיות הנלוות להפרעה, זאת מכיוון שתסמיני החרדה ושינויי מצב הרוח נמשכים זמן קצר או שהם מופיעים לא בסביבה טיפולית המאפשרת לאבחן את המצב.

השפעה נפשית של תרופות נוגדות אפילפסיה

IDD , ובתרגום חופשי – "הפרעה דיסופורית בין-התקפית", היא דוגמה להפרעת מצב רוח אשר מזוהה בעיקר עם חולי אפילפסיה. בקרב חולי אפילפסיה שאינם מטופלים, ההפרעה באה לידי ביטוי בתסמיני דיכאון בשילוב אופוריה, חרדה, פחד ועצבנות.IDD היא דוגמה טובה לכך שלא תמיד יש ערך בחיפוש תסמיני דיכאון מובהקים, כמו קשיי שינה, חוסר תיאבון, חוסר חשק מיני וכדומה, וכי יש לביא בחשבון את המאפיינים הנוירולוגיים של המחלה כדי להצליח לאתר את ההפרעות הנפשיות ולטפל בהן בצורה מיטבית.

מחקרים רבים נערכים בנושא במטרה לאפיין את התסמינים הייחודיים של חרדה והפרעות מצב רוח בקרב החולים וזיהוי ההשפעות של הטיפול התרופתי על מצבם הנפשי. דור חדש של תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פסיכוזה, אם ניתנות במינון הנכון, יכולות לסייע בטיפול בבעיות נפשיות בקרב חולי אפילפסיה. עם זאת, חסר עוד הרבה מידע בנושא ויש לערוך עוד מחקרים אינטרדיסציפלינריים כדי להגיע למסקנות חד-משמעיות שיכולו לסייע למטופלים לשלוט הן בהתקפי האפילפסיה והן בחרדה ובתנודות מצב הרוח.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר דורון תודר
    ד"ר דורון תודר
    פסיכיאטר קליני מומחה נוירופידבק-טיפול לא תרופתי, פסיכיאטר מומחה. מנהל את המרכז הרפואי נוירוקליניק לטיפולי נוירופידבק. מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק, במרכז לבריאות הנפש בב... קרא עוד
  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד