אני מרגישה שהחיים ממשיכים בלעדי

אני הולכת לישון בשעות מאוד מאוחרות ומתעוררת באמצע היום עם קושי רב לקום על הרגליים, אני אוכלת בלי הפסקה ולאוכל אין טעם
לא בא לי לעשות כלום- לא לראות טלויזיה ולא לשחק במחשב, לא לדבר או לראות אנשים ובטח שלא לצאת החוצה.
המצב הכי נורא מבחינתי הוא שגם אין לי כוח להתקלח - אני מחריכה את עצמי לשטוף את הגוף אבל זה ממש קשה בשבילי.
יש ימים שבהם אני מצליחה לשכנע את עצמי לקום ולעשות משהו כמו ללכת לקניון אבל ברגע שהמשהו הזה נגמר אני מרגישה מרוסקת שוב
אין לי מחשבות על מוות אני רק רוצה שהמצב הזה יעבור
אני רק רוצה להרגיש שאני יכולה לנשום בלי שתיהיה לי אבן כבדה על החזה
אני רוצה שתיהיה לי היכולת לקום ולעשות דברים שאני רוצה בלי להרגיש נכה או עצלנית שלא רוצה להחליף בגדים ולצאת לאור יום
כשאני מנסה לבקש מאנשים עזרה הם נבהלים ממני ואומרים לי "מה את רוצה שנעשה"
כאילו אני עצלנית שאני גורמת את זה לעצמי- שאני רוצה להיות ככה- אבל אני לא
אני רוצה שזה יגמר