איפה עובר הגבול בין אדם מבואס לדכאו

הרבה פעמים אני שומע על אנשים שנוטלים כדורים נגד דיכאון ושואל את עצמי (ואתכם) גם אני לפעמים מרגיש מבואס מכל מיני דברים בחיים- תעסוקה, גיל, יחס החברה וכיו"ב.
אבל עדיין עובד, לומד ובטח לא חושב ללכת לטיפול
מהו הגבול הדק בין אדם מדוכדך ומה מוגדר כדיכאון שמצריך כדורים?
אני שואל כי לי למשל פעם מישהו אמר שלמדתי לפתח הדחקה עצומה לדברים אבל קשה לי להגדיר עצמי כמדוכא/סובל מדכאון