בעיות לא מעטות...

שלום לך,
הכדורים אמנם גורמים לך לחוסר תיאבון, ועדיין משקלך נחשב נורמלי. אולם, העובדה שאת מנסה לרזות ונהנית מהשליטה שהעניין מספק לך, יכולה להצביע על התפתחות של בעיה. נסי להתייעץ על כך עם הגורמים המטפלים בך, כדי למנוע הדרדרות להפרעת אכילה. אציין גם, שנשים רבות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית מפתחות גם הפרעת אכילה, מאחר שדפוסי ההתנהגות המאפיינים הפרעת אכילה משרתים חלק מהרצונות ומהצרכים המאפיינים את הסובלות מהפרעת האישיות.
בנוסף, אם הכדורים אינם עוזרים לאורך זמן, אפשר להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי שינוי המינון או החלפת התרופה.

בברכה,

תודה.
התייעצתי עם הפסיכיאטר שטיפל בי במחלקה (הייתי בביקורת) וכל מה שהוא אמר לי זה שהכול תלוי בי... ושאם זה יתפתח להפרעת אכילה אז הטיפול יהיה במחלקה אחרת ויותר ארוך וכאילו אני צריכה להחליט אם להוסיף הפרעת אכילה לכל מה שכבר יש לי. וזה לא עוזר במיוחד... מה אני אמורה לעשות? אני יודעת שזה לא טוב ובטח לא בריא, אבל למה אני מרגישה כל כך מסופקת כשאני מצליחה להתגבר על הרעב?
אני גם מרגישה שהקיבה שלי התכווצה ואני לא מסוגלת, גם אם ארצה, לאכול יותר ממעט מאוד. כיף לי אפילו עם החולשה שזה גורם לי. זה ממש חולני!! הבעיה היא שאני מודעת לזה אבל כאילו מוכרחה לא לאכול ולרזות.
היום הייתי במסעדה עם ההורים ופשוט ירדו לי דמעות כשהייתי צריכה לאכול. אכלתי כל כך מעט וגם עם הכמות הזו היה בא לי להקיא...
זה כאילו אני עושה נזק לגוף שלי בכוונה..! מה קורה לי?!
אני כבר מיואשת...

שלום לך,
אכן, זו בעיה בירוקרטית לא קלה כשמדובר בטיפול במסגרת ציבורית- ולדעתי גם לא מוצדקת, עקב הקומורבידיות הרבה של שתי ההפרעות, כפי שציינתי. לדעתי, כדאי שבפסיכותרפיה שתקבלי בקרוב תתייחסו גם לנושא הזה ותראו ביחד אם אפשר להכניס אותו לתכנית הטיפול. להערכתי, הסיפוק שבהתגברות על הרעב קשור בתחושת השליטה שלך בגופך, ותחושת הכוח שיש בהתגברות על צורך חזק כמו רעב. הדבר יוצר תחושה של סדר בעולם, שנחווה פעמים רבות על ידי הסובלות מ- BPD ככאוטי וחסר סדר והגיון.
בכל אופן, כדאי שתבקשי שהמטפל/ת שלך יהיה מטפל CBT ורצוי שיכיר את הטיפול ב- DBT, המותאם במיוחד להפרעת אישיות גבולית ולהפרעות ציר 1 הנלוות אליה. זו תהיה דרך קלה יותר ומותאמת יותר לשלב את כל הנושאים יחד.
בהצלחה!