עזרה דחופה

היי לירון,
ראשית, דיכאון וחרדה אינם מחלות אלא הפרעות נפשיות. קיימים סוגים של דיכאון שנחשבים למחלות מוח, בעיקר דיכאון דו- קוטבי (מאניה דיפרסיה) או דיכאון חריף שהבסיס שלו הוא בעיקרו ביולוגי. בהחלט אפשר להגיע לשיפור ניכר בסימפטומים, גם של הדיכאון וגם של החרדות הנלוות. ראשית, בהחלט ייתכן שיש תרופות שיעזרו לך יותר מהתרופה שאת נוטלת. קיים מגוון גדול של תרופות מהקבוצה הזו, שמשפיעות באופן קצת שונה על אנשים שונים. מומלץ גם לעבור בדיקות רפואיות, כדי לבדוק אם יש בסיס ביולוגי לדיכאון (למשל- תת פעילות של בלוטת התריס).
בנוסף, נשמע שהטיפול הפסיכולוגי שאת עוברת הוא טיפול דינמי. אני מבינה שככל הנראה יש לך קשר טוב עם הפסיכולוגית, ושהיא נותנת לך תקווה. בכל אופן, הטיפול שעד כה הוכח מחקרית כיעיל ביותר עבור בעיות כשלך הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT). בגישה זו, עובדים עם המטופל על מחשבות מעוררות דיכאון וחרדה (בחלק הקוגניטיבי), ומנסים לשנות אותן. בנוסף, עובדים על התנהגויות יעילות יותר (בחלק ההתנהגותי), שעוזרות בפועל לצאת מהדיכאון. עלייך להבין, כי כדי להגיע לשיפור משמעותי בסימפטומים של הדיכאון, עלייך להפעיל את עצמך כמה שיותר. רצוי לעסוק בפעילויות מהנות ופעילויות שנותנות לך תחושת יעילות וסיפוק, כאשר מעל לכל מומלצת פעילות גופנית. פעמים רבות, עובדים גם על הרגלי תזונה ושינה של המטופל, שכאשר הם משתפרים, מצב הרוח יכול להשתפר פלאים.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הנו קצר מועד יחסית, כלומר נמשך בדרך כלל חודשים ולא שנים, שבסופם המטופל מרגיש ומתפקד הרבה יותר טוב. הגישה הזו טוענת, שהתקווה והפרשנות של המצב אינם מספיקים כדי לעשות שינוי, וצריך תוכנית פעולה מאוד ברורה וממוקדת. אם את מאוד קשורה לפסיכולוגית שלך, ניתן לנסות את הגישה הזו במשך מספר חודשים, ולאחר מכן לחזור למטפלת שלך- שכן טיפול דינמי אינו מוגבל בזמן, והמטופל יכול להמשיך כל עוד הוא מפיק תועלת מהקשר.
בהצלחה!

תודה על התגובה , עשיתי בדיקות ואין לי בעיה בבלוטת התריס , איך אני יכולה לדעת אם אצלי זה מחלת מוח ?? כי אני ממש בהתקפי בכי ללא סיבה אולי זה תופעת לוואי של העלאת התרופות
חשוב לי לציין שאני בחורה מאוד איכותית ומצליחה מנהלת בכירה לומדת לתואר שלישי
וזה פוגם מאוד באיכות חיי פעם ביום יש לי שעה של דיכאון חמור מאוד בכי ואובדן הנאה ואז זה עובר ...

היי לירון,
כדי לדעת האם מדובר בדיכאון חריף המוגדר כמחלת מוח, יש צורך באבחון של פסיכיאטר הפוגש אותך בצורה סדירה. אינטואיטיבית, לפי מה שאת מתארת- התפרצות הבעיה בגיל מאוחר יחסית, קיומה למשך זמן מוגבל ביום ותפקוד ברמה גבוהה- אני מנחשת שלא מדובר בבעיה מסוג זה. קיימת סבירות גבוהה יותר שמדובר בתופעה קלה יותר לטיפול, שיכולה גם לחלוף באופן ספונטני. התקפי בכי הם תופעה מאוד נפוצה כשקיימים שינויים במצב הרוח. הדבר יכול להיות קשור גם בטיפולים או שינויים הורמונליים שעברת בתקופה האחרונה, או כשהעניין התחיל (אם אכן היו כאלה).
בברכה,

לירון שלום,

לפי מה שאת מתארת נראה שלמרות הטיפול התרופתי שאת מקבלת במינון המקסימלי עדיין קימים תסמינים של דיכאון כגון: בכי, ירידה במצב הרוח, ירידה בנאה ועוד. לכן, אני ממליצה בנוסף לטיפול תרופתי לשקול אפשרות של טיפול בגרייה מגנטית למוח TMS. שווה להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל. כמו כן, בהחלט עדיף פסיכותרפיה CBT מאשר גישה שמתמקדת בפתרון קונפליקטים. CBT הוכיח את עצמו מבחינה קלינית ומחקרית כדרך יעילה ביותר לטיפול בדיכאון.

תרגישי טוב,