דיכאוןן..

שלום ,גרתי ביישוב קטן בדרום ולעולם לא עזבתי את הבית לפנימיות או משהו כזה,ובגיל 18 יצאתי לשירות לאומי לגן חינוך מיוחד בירושלים!הכול היה בסדר גם המגורים מחוץ לבית כמובן שהיו קשים וגעגעוים נורמטיבים בהחלט,לאחר 3 חודשים, פיטרו אצלינו 2 עובדות מהגן והיה קצת בלאגן ולחץ ואפילו ביקשו ממני לוותר על יום חופשי שלי ,בנוסף לכך אין לי מושג אם יש לכך קשר אחי האחרון התחתן .שבוע אחר כך,התחיל לי כל מיני כאבי בטן חוסר תיאבון התפרצויות בכי נוראיות זה היה מאוד קשה לא רציתי להתאבד או כאילו דברים..אבל זה היה סוג של דיכאון יש לי אח שעבר חרדה ,והוא מאוד הדריך אותי בכל מיני שיטות פסיכולוגיות לנסות להתגבר על זה כמו דיאלוג עצמי וכאילו..עזבתי אחרי שבוע וחזרתי לעשות שירות ליד הבית,ודי הצלחתי להתמודד בלי פסיכולוג ואני די מאחורי זה ..השאלה שלי היא זה האם אי פעם אצליח לצאת מהבית?והאם יש קשר לחתונה לזה?גם ממש לעיתים יש לי לחצי בחזה אבל כל הסובבים אומרים לי שלא להילחץ,לחצי עולם יש לחץ בחזה ואולי זה גם סתם עוד שאריות של החרדה שצריך להתמודד איתך,האם במאת לא לתת ללחץ מקם?ועכשיו טוב לי אני בבית!והכול בסדר ממה אני כלכך בלחץ?גם אין לי ממש תשובה ממה זה קרה האם זה בסדר?