התלבטות....

היי הילה,
אם תפני לעזרה תרופתית, הטיפול ככל הנראה יהיה בתרופות נוגדות דיכאון, שמתאימות לטיפול הן במצב הרוח והן בחרדה. אני מניחה שאת עובדת עם מתמודדים שסובלים בעיקר מהפרעות פסיכוטיות, ואופי הבעיות שלהם שונה מאוד משלך. לכן, הם מקבלים בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות או מייצבי מצב רוח (ליתיום, דפאלפט ודומיהם), שהשפעתם שונה מאוד מזו של תרופות נוגדות דיכאון. התרופות נוגדות הדיכאון אכן עשויות לתרום לשיפור ניכר במצב הרוח שלך ולהפחתת חרדה, והשיפור מתחיל לאחר כשלושה שבועות של נטילה. נהוג ליטול את הטיפול במשך מספר שנים, כדי להשיג תוצאה אופטימלית לאורך זמן. השיפור במצב הרוח הוא עקב תהליכים ביוכימיים במוח, ואינו קשור בפסיכותרפיה. אולם, פסיכותרפיה (בעיקר בגישה קוגניטיבית התנהגותית- CBT) יכולה לשפר את התוצאות ואף לשמר אותן (כלומר למנוע הדרדרות, שיכולה לבוא עם הפסקת התרופה). טיפול שכזה נותן לך כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיות לאורך זמן, ומונע את הישנותן. איני יודעת באילו גישות טופלת והאם את מכירה גישות טיפוליות שונות, אולם מומלץ לקבל מידע לפני שפונים לטיפול, מאחר שיש גישות יעילות יותר ופחות, ומתאימות יותר ופחות בעבורך.
אם ברצונך להתמודד עם המצב בכוחות עצמך, כדאי שתבדקי עם עצמך כיצד את מתכוונת לעשות זאת והאם יש לך את הכלים לשם כך. אם אין לך דרכי התמודדות יעילות, חבל להמשיך לסבול (ואולי אפילו להידרדר). ככל שפונים לעזרה מוקדם יותר, כך הפרוגנוזה משתפרת.
בהצלחה!

נכון שרוב המתמודדים סובלים מהפרעות פסיכוטיות ואפקטיביות מורכבות הרבה יותר. אבל אכן יש גם מצבים אחרים. אני יודעת לעשות את ההפרדה ביניהם לבין המצב שלי...
המצב רוח שלי תלוי מאד בסביבה שבה אני נמצאת ובמשוב שאני מקבלת מהם-כלומר, אם בעלי מצליח להבין מה אני צריכה ממנו בדיוק אז מצב הרוח שלי טוב יותר ואם באותו יום הוא מתקשה להבין אז קשה לי יותר.
לא חשבתי על CBT ואני לא בטוחה שהוא יכול כ"כ לעזור לי כי הבעיה שלי לא מאד ממוקדת אלא יותר מפושטת על מספר תחומים...
אני אחכה עוד קצת ואראה איך אני מתקדמת משם.
תודה רבה..