מלטונין, חרדה וריטלין.

בזמן שירותי הצבאי נדרשתי לנטול מלטונין 50 מ"ג לתקופה של חצי שנה, בעקבות שיתוקי שינה רבים כ4-7 פעמים בחודש(שקרו במשך 4 חודשים).
בחודש הראשון נטלתי יום ביומו את הכדור. בחודשים ה2 וה3 לקחתי את הכדור רק כשנתנו לי שעות שינה בלילה (הייתי לוקחת2-3 בלילה), עד שזה הגיע למצב שהפסקתי לקחת את הכדור בשל חוסר אונים, השיתוקי שינה חזרו החרדה התחילה לעלות כיוון שהרגשתי די לבד במערכת הזאת. לאחר תקופה ארוכה נקבעה רשלנות מצד מפקדיי על כך שלא נתנו לי את שעות שינה בלילה (היה לנו שעון של 20 שעות- כל יום ישנתי בשעה אחרת לצורך המישמרות) הרופא הצבאי מצדו דרש בכל פעם לתת לי שעות שינה ליליות (8), וכן נתן המלצה לצאת מהתפקיד. (הייתי תצפיתנית בחבל עזה כ8 שעות מסך ביממה, מזכירה כי מחזור הימים הלך לפי 20 שעות, לפי 24 שעות- 10 שעות מסך) עד שזה הגיע למצב שסגן אלוף התערב וכתב במפורשות כי עליי להמשיך בטיפול, 8 שעות שינה נטווו בלילה.

מאותה תקופה מבלבלת עד היום (כ4 שנים) אני מוצאת את עצמי במצד חרדתי- תמידי. מצבי רוח קיצוניים למדי שמתרחשים במהלך היום (!!), כל יום. (שיתוקי שינה חוזרים אחת ל3 חודשים בערך)
אני לפעמים מדמיינת מחשבות/מילים של אנשים שלא באמת קיימים במציאות(איבדתי כך די הרבה חברים), אני נוטה לא לדבר בטלפון(רק הודעות), לא לדבר משפטים ארוכים כי אני מרגישה שאני נאבדת במיוחד אם זה כרוך בסיפור קצר או הסבר כלשהו, הרבה פעמים אנשים לא מבינים אותי כשאני מדברת או לאן אני חותרת כי הכל נמצא בראש פשוט לא מצליחה לתרגם נכונה למילים שיוצאות מפי, מערכות היחסים שלי לא סדירות. ובשנה האחרונה כל סוג של מוזיקה מוציאה אותי מדעתי(במחשבות) ולכן הפסקתי לחלוטין.

אובחנתי לאחרונה בבעיות קשב וריכוז והתחלתי לפני שבועיים לנטול רטלין..

האם יש קשר בין בין כל הגורמים הנ"ל?
אני די מפחדת ללכת לפסיכולוג פסיכיאטר, אבקש את דעתך בברכה יובל.