התמודדות עם שואה כלכלית בגיל פרישה

תודה על תגובתך המהירה. קראתי העיון רב את שני חלקי המאמר.
תרשי לי לחדד. אני לא במצב של פחד וחרדה ממה יהיה. אצלי זה כבר קרה !! כאמור בהודעה הקודמת. השאלה כעת היא איך מתמודדים עם זה במציאות שקרתה ובעיקר עם תחושת "עלובי החיים" שיש לנו בהשוואה לסביבה הרגילה שלנו. כאמור המצב מונע מאיתנו כול פעילות של הכנסת תוכן הכרוכה בכסף כפי שהינו מורגלים עד כה, מאלצת אותנו להסתגר בדלת אמותינו, אינה מאפשרת כול סיוע לילדים כשיצטרכו, בקיצור איך ממשיכים לחיות עם זה... איך יוצאים מזה ?? אנחנו שני אנשים משכילים ולוגיים אבל נראה שכרגע זה לא עוזר...., תודה מראש

גדי שלום,

המצב באמת קשה ומורכב. ברמה פרקטית יתכן ושווה לשקול יעוץ פיננסי כדי לתכנן את החיים בהווה וגם לגבי העתיד. בנוסף, ללא ספק אתמם זקוקי להרבה תמיכה ועידוד של המשפחה. חשוב שתבינו שהתמודדות עם משבר פיננסי כולל בטוחו לא קר אובדן של כספים אלה גם אובדן של אורך חיים מסויים, אובדן של דברים מהנים שעשיתם בעבר, אובדן של מעמד חברתי מסויים, תחושה של חוסר מסוגלות לעזור לילדים ועוד. מצב זה מלווה בתחושות של בושה, תסכול, רגשות אשם, ייאוש וכו'. לכן, אתם זקוקים לסביבה שתומכת, מחזקת, מעודדת ומנחמת. יתכן ובייעוץ פיננסי תקבלו רעיונות שלא חשבתם עליהם שיכולים באיזה שהו אופן לשפר את המצב.
נסו לא לשים תוויות כגון "עלובי החיים", זה לא משפר את המצב אלא רק מוסיף יותר רגשות שליליים. גם בהשוואות מול הסביבה אתם תמיד תפסידו לכן, נסו להימנע מהשוואות. נסו לא להסתכל על אחרים. תתרכזו בלעזור לעצמכם ולא לדרדר את מצבכם הנפשי שנפגע גם כך עצם התמודדות עם המשבר.
שמרו על הכוחות הנפשיים,
חזקו ואמצו, לבי אתכם!

בברכה,