אשמח ליעוץ ולעידוד. תקופה קשה....

היי איציק,
על שאלתך הראשונה קשה לענות ללא היכרות מעמיקה. ניתן רק להעלות השערות. אחת ההשערות היא, שייתכן שצברת מתחים ולחצים במהלך החיים, ש"נשארו בפנים" ולא באו לידי ביטוי ופורקן. פעמים רבות, רגשות שאין להם ביטוי (ולפעמים האדם אינו שם לב ואינו מודע אליהם) יכולים להצטבר ולהצטבר, עד ל"התפוצצות". ייתכן שזה מה שקרה לך- אבל שוב, זו רק השערה.
כדי להתחסן מפני חזרת החרדה בעתיד- ולמעשה כדי לפתור את הבעיה, שעדיין קיימת (מאחר שאתה עדיין נוטל טיפול תרופתי), כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT). טיפול כזה ייתן לך כלים מעשיים להתמודד עם הבעיה, ולהפחית באופן משמעותי את הסימפטומים עד להיעלמותם- תוך זמן קצר יחסית (מספר חודשים). ניתן בהחלט להגיע למצב שבו לא תזדקק לטיפול תרופתי כלל. מומלץ לקרוא על הגישה הטיפולית הזו- יש הרבה חומר בספרות וגם באינטרנט.
לגבי הקלונקס, הטענה שלך היא אכן נכונה- מומלץ בדרך כלל להשתמש בו רק במקרי חירום, ולא באופן קבוע. זוהי תרופה שהשפעתה כמעט מיידית, וחולפת לאחר שעות. בשימוש קבוע ותדיר, הגוף מפתח תלות בתרופה. כמו כן, הסבילות לתרופה עולה לאחר תקופה קצרה, כך שיש צורך להעלות את המינון כדי לקבל את אותו אפקט. פלוטין, בניגוד לכך, היא תרופה שמיועדת לנטילה בטווח הארוך, וכך גם השפעותיה.
לסיכום, בהחלט יש מקום לתקווה, בייחוד אם תיעזר בטיפול שאינו תרופתי.
בהצלחה!