איך יצאתי מדיכאון - אמיתי לגמרה

הי לכולם,
זה כבר הרבה זמן שאני לא בדכאון וחשבתי למה לא לעצור לרגע ולחזור לכל הפורומים שלקחתי בהם חלק נכבד בזמנו ולספר לכם איך יצאתי מהדכאון.
לא משנה מה הסיבות לדכאון והיו הרבה מאד בטוח כמו שיש לכם הצלחתי להשתחרר מזה לגמרה באמצעות ספורט.
גם לי תמיד אמרו את זה וחשבתי שזו קלישאה - זו לא - זו האמת לאמיתה.
חצי שנה ראשונה (כן, כן 6 חודשים מלאים) שנאתי כל רגע!!
אבל החלטתי שגם ככה עם הדכאון אני שונאת כל רגע אז מה זה כבר משנה... אולי מפה לפחות תבוא ישועה.
ואחרי חצי שנה שניסיתי הכל, שחיה, ריצה אופניים וכו ושנאתי כל רגע החלטתי להתחיל להתאמן עם אנשים.
נרשמתי למכון כושר והתחלתי ללכת לשיעורים - עיצוב גוף, משקולות וכו. אחרי שהכרתי כמה חברה רציניים במכון אנחנו מנפגשים מדי פעם לריצה בפארק או לטיול אופניים.
אחרי חצי שנה לא רק שהתחלתי לראות תוצאות (לצערי הרב זה לוקח זמן לא כמו שהמפרסמים מבטיחים לנו לפעמים שרואים תוצאות מיד) אלא גם ההרגשה נהדרת!!
אין ספק שהפעילות הפיסית משחררת אנדורפינים שגורמים למצב רוח טוב.
תקשבו - זאת האמת לאמיתה - הפסקתי עם הכדורים שלקחתי שנים ארוכות. התחלתי לאכות מאוזן.
היום יש לי גם גזרה שאני מקבלת המון מחמאות והכי חשוב שיש לי מצב רוח טוב וחשק לקום בבוקר.
3-4 פעמים בשבוע בשעות הערב אני עוזבת את כל מה שיש לי בדי והולכת לאימון.
מרב פחד לחזור לתקופה של הדכאון אני לא מוותרת על אימונים.
נכון, זה קשה עם כל ההתחבויות שיש ביום יום אבל זה אפשרי בהחלט.
תזכרו, בהתחלה זה קשה אבל אחרי כמה חודשים זה נהיה מדהים.
ואל תשכחו שיותר קשה לחיות בדכאון ושחור וחוסר חשק לחיות מאשר להתאמץ בשביל קצת ספורט.
לא סתם אומרים נפש בריאה בגוף בריא :)