עצב בלתי מוסבר, לאחר השקעה בלימודים

הריקנות הזאת והבלבול שהמחשבות נעשו יותר פשוטות בזמן האחרון (לאחר תקופה הפוכה לגמרי)... חוסר חברים בחברה וסיפוק ..
משהו חסר לי . מה את ממליצה לעשות ? מתי המצב הזה יסתדר? איך להקל על זה? אני רוב הזמן לבד, קוראת ספרים . או באינטרנט .

כבר שנה שכל יום אני לוקחת . בגלל החופש שהולכים לישון מאוחר אזה זה מה שקורה. שלפעמיים פעמיים בשבוע או שלוש לא לוקחים .

שלום לך,
ראשית, את צודקת בכך שאת מציינת את הבדידות כמקור לקושי. כאשר תיכנסי למעגלים חברתיים, ותוציאי עצמך מן הבדידות, אני מאמינה שמצב הרוח ישתפר. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות: הצטרפות לחוגים, מפגשים עם אנשים שאת מכירה באינטרנט (מפגשי פורומים או מפגשים אישיים), ניתן לעסוק בפעילויות פנאי עם בני משפחה- הורים, אחים, בני דודים, וכו'. בנוסף, את יכולה לנסות להתקרב יותר לבני כיתתך/ שכבתך (הבנתי שאת תלמידה למרות שלא ציינת את גילך).
שנית, את לוקחת מינון נמוך מאוד של התרופה, שלהערכתי אין לו השפעה כלל. המינון המומלץ של ציפראמיל הוא גבוה בהרבה, וכדאי להתייעץ עם הרופא שרשם לך את התרופה- רצוי פסיכיאטר.
בנוסף, ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל איש מקצוע, דבר שיכול לסייע לך לשפר את חייך. אם תפני לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הטיפול יעזור לך לתכנן את סדר היום בצורה טובה יותר ולפתח מיומנויות חברתיות, וכן לעבוד על דפוסי חשיבה בעייתיים, שעשויים להוריד את מצב הרוח.
בהצלחה!

המורות התלוננו שאני מתכתבת עם הילדים בזמן השיער (בגלל הרגשת הבודדות אולי )ושואלת קצת יותר מידי שאלות ושזה לא אופייני לי כי בדר''כ אני קצת יותר רגועה.
וזמן רב אני מטופלת בתרופה בערך שנתיים. כך שרצוי להוריד עם הזמן בעת שיפור המצב או להפך. למרות שלדעתי כל הילדים האחרים מפריעים יותר ממני . אבל הם שמו לב לזה מתי שיש שקט... זה בקיצור.

כך שזה כן הרבה . תרופה של 50 מ"ל שפי 10 יותר מזה . גם נגד דיכאון סרוקוול.

כמה פסיכולוגים לא מזמן וזה לא עזר בכלל. סתם ציירנו ציורים . דיברנו איך לדבר עם חברה שלא דיברתי הרבה . קיצר סתם דברים מובנים מאליו.
את חושבת שאם אני אראה \אכתוב את מ שכתבתי כאן בשתי ההודעות הראשונות..ואלך לפסיכולוג פרטי ביותר כסף זה יכול לעזור?
למרות שאין לי מלא כסף כ''כ לבזבז יותר מ150 שקל לפעם אחת . וזה גם הרבה

שלום לך,
לשאלתך, כדאי לך לברר לגבי גישות טיפוליות שונות, ולא לפנות לכל מטפל שהוא. זה לא ממש משנה אם את פונה במסגרת פרטית או ציבורית, מאחר שמה שחשוב הוא להתאים לך מטפל בגישה המתאימה לך. אני ממליצה לפנות למטפל שעובד בגישה קצרת מועד וממוקדת, שתוכלי לתאר לו את הבעיה (לספר או לכתוב, כפי שציינת) וביחד תכינו תכנית פעולה- כיצד להתמודד איתה ולפתור אותה. מטפלים בגישה שציינתי (CBT) עושים זאת, אך קיימות גישות נוספות שהנן קצרות מועד. רצוי לברר מה מתאים לך.
לגבי הטיפול התרופתי: סרוקוול היא אינה תרופה נגד דיכאון. יש לה שימושים אחרים, וייתכן שהיא ניתנה לך למטרה אחרת, או כדי לסייע לפעולתה של הציפראמיל. בנוסף, לא ברור לי כיצד מינון נמוך קשור להפרעה בשיעור, אך רצוי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ואולי גם עם נוירולוג, במידה שקיימות בעיות קשב וריכוז שאובחנו/ לא אובחנו.

בברכה,

ציפורמיל. 10 מ"ל . בהתחלה לפני שנתיים לקחתי 20 נראה לי אבל זה היה ממזמן.
לכן, הורידו ל5מ''ל והההפרעה בשיעורים נגרמה רק בסוף השנה , לאחר שנה של השקה קשה ולחץ בלימודים לכולם יש חשק לפרוק את המאמץ הזה.