דיכאון

שלום לך,
כשפסיכיאטר מגדיר "דיכאון עמיד" אצל מטופל מסוים, הוא בדרך כלל מתכוון לכך שהמטופל אינו מגיב לטיפול תרופתי, כלומר שהדיכאון עמיד לתרופות. לפעמים גם ל- ECT אין אפקט משמעותי, למרות שבאופן כללי הוא ידוע כטיפול מאוד יעיל. לא ברור כמה זמן היית מטופל בטיפול המשולב, ומדוע הוא לא הצליח, אך לדעתי חשוב לברר את הסיבות לכך. ניתן ללמוד מכך מה צריך להיות שונה בטיפול עתידי שתעבור. יכולות להיות סיבות שונות לכך שטיפול פסיכולוגי לא מצליח: חוסר שיתוף פעולה, חוסר אמונה בטיפול או חוסר מוטיבציה, חוסר כימיה עם המטפל, גישה טיפולית שאינה מתאימה לך, פרק זמן קצר מדי ועוד. כל הדברים האלה ניתנים כמובן לשינוי בטיפולים עתידיים (בתקווה שהטיפול הבא יהיה מוצלח ולא תצטרך לעבור עוד מטפלים). אני ממליצה במיוחד על טיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית, שהוכח כיעיל מאוד בטיפול בדיכאון. יש לזכור שמטופלים מסוימים אינם מגיבים לתרופות, אך המושג של "דיכאון עמיד" לא קיים לגבי טיפול פסיכולוגי. כלומר, הפסיכולוגיה אינה מרימה ידיים, והגישה הרווחת היא שכדאי תמיד לנסות ולהתאים למטופל טכניקות שבסופו של דבר יוכלו לסייע לו. כמובן שהדבר תלוי גם בשיתוף הפעולה של המטופל, באמונתו בטיפול ובנכונותו להשקיע מאמץ כדי לעזור לעצמו- גם מעבר לשעה הטיפולית.
דבר נוסף- הפעלה עצמית, שהיא עיקרו של הטיפול ההתנהגותי בדיכאון, יכולה לעזור מאוד. מציאת פעילויות שאתה יכול להצליח לעשות אותן ואולי אף ליהנות מהן, או לחוש סיפוק מעצם עשייתן, עשויה לתרום רבות לשיפור. פעילות גופנית היא מומלצת במיוחד, וכן פעילויות המערבות אינטראקציה עם אנשים אחרים. אין לי ספק שהבדידות וחוסר המעש תורמים לדיכאון, ושיפור המצב בנושא הזה יכול בהחלט להפחית את הדיכאון.
לשאלתך, כמה זמן עשוי דיכאון להימשך באופן ספונטני, התשובה היא שאין לדעת- זה מאוד אינדיבידואלי. מה שמוגדר כ"אפיזודה" של דיכאון יכול להימשך פרקי זמן שונים אצל מטופלים שונים (אך לפחות שבועיים), ובהחלט קיימים מקרים של שיפור ספונטני לאחר תקופה מסוימת בלתי מוגדרת.
בהצלחה!