חרדה משהו משובש לחלוטין במח ובגוף

היי אלעד,
ככל הנראה, התרופה הקודמת שנטלת (ציפרלקס) עזרה לך יותר מהתרופה החדשה. אם תרופה אינה עוזרת מספיק, כדאי לפנות לרופא המטפל לשינויים במינונים או החלפת התרופה (ורצוי מאוד לפנות לפסיכיאטר, מאחר שבריאות הנפש היא תחום התמחותו).
בנוסף, יש לציין שטיפול תרופתי מפחית את החרדה על ידי העלאת רמת הסרוטונין בגוף. הבעיה היא, שפעמים רבות התרופה לא מעלימה לגמרי את התקפי החרדה, וכן יש סיכוי גבוה שהבעיה תחזור במלוא עוצמתה עם הפסקת התרופה. זאת מאחר, שלא למדת לקבל את התקפי החרדה במקום להירתע מהם, וכן לא למדת שסימפטומי החרדה אינם מזיקים לך (גם אם מאוד מפחידים ולא נעימים). כל זאת ניתן להשגה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שמומלץ מאוד לשלב אותו עם הטיפול התרופתי. ה- CBT עוסק בהפחתת הבעיה לטווח הארוך, עד להיעלמה המוחלט, וזאת על ידי התמודדות עם החרדה וקבלתה, גם על ידי הבנה טובה יותר של מהות הסימפטומים המחשבתיים, הרגשיים והפיזיים, והפחתת החרדה מהם. לכן, מומלץ לשלב טיפול כזה יחד עם הטיפול התרופתי- אחוזי ההצלחה של שילוב שכזה הם גבוהים ביותר.
בברכה,

מה נשמע אלעד

כמי שחווה את כל מה שכתבת ועוד יותר מזה אני יכול להגיד לך שדבר ראשון אתה לא לבד עוד מיליוני אנשים בעולם עוברים את מה שאתה עובר (אני יודע צרת רבים נחמת טיפשים)
עכשיו לשאלת מיליון הדולר אז איך אני עובר את זה ונפטר מזה?
התשובה לזה כבר הרבה יותר מורכבת. התרופות שאתה נוטל אכן יחסמו את הופעת התסמינים אך הם לא יפטרו את שורש הבעייה, וכאן עומדת בפנייך האפשרות להחליט שאתה נוטל אותם לפרק זמן ארוך מאוד ולוקח את הסיכון שזה יחזור ברגע שתפסיק (קרה לי פעמיים). מהמסע שאני עברתי בהתמודדות עם החרדה והדיכאון שהתלווה אלייה גיליתי שהדרך האמיתית לפתרון היא הדרך הקשה יותר וזה לטפל במחלה ולא בסימפטומים.
החרדה שלך נובעת מדברים שיש לך בתת מודע (זאת אומרת שכרגע אתה לא יודע מהם) אחת הדרכים היעילות ביותר הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה יכול להיות תהליך ארוך או קצר תלוי בכמה "זבל" אגרת שם. אבל בנוסף לזה ככלי התמודדותי עם המצב הנוכחי אני ממליץ לך מאוד לפנות לרפואה המשלימה, לאהרון לופן, ולכל כלי טיפול-עצמי שאתה מתחבר אליו. עד שתחליט מה לעשות אני אתן לך כמה טיפים שעזרו לי
1. החרדה לא תהרוג אותך.
2. כמו שהיא באה בלי הזמנה ככה היא תלך.
3. כשיש לך חרדה תקבל אותה באהבה ואל תילחם (שינוי מיקום, קריאה על מצבי התקף לב, להראות לה שאתה חזק יותר וכו') אתה נלחם בתת מודע שלך ואין לך סיכוי להביס אותו. במקום זה תבקש עוד מהחרדה, אם היא אומרת לך שאתה הולך למות אז תסכים איתה ובפנים תזכור שזה לא נכון, אל תיכנס לדיאלוגים הפנימיים המתישים האלה הם אף פעם לא מסתיימים. לאט לאט תראה שאתה לא מפחד מהחרדה ואפילו כשהיא באה אתה מצליח לתפקד, גם משך הזמן יילך ויתקצר.
4. תזכור שהחרדה באה לאותת לך שמשהו לא בסדר זה יכול להיות שאתה סוחב עלייך משהו מהעבר שאתה כבר לא צריך לסחוב, זה יכול להיות שאורח החיים שלך הרסני, בסופו של דבר אם תקשיב ותחקור את החרדה תגלה שבסופו של דבר היא חבר שלך היא לא באה להרוס אותך היא באה לעזור לך לצאת לחיים חדשים - טובים יותר!!!! (אנחנו נוטים להבין רק דרך הרגליים)
5. אל תמדוד - לא איך אתה מרגיש ביחד לאתמול או כמה זמן עבר מאז ההתקף האחרון, כל מדידה זה בעצם ביקורת, תחייה את הרגע טוב לך עכשיו מעולה לא טוב לך עכשיו עוד יותר טוב כי זה אומר שיכול להיות רק יותר טוב (אני יודע זה נשמע לא שפוי להגיד איזה כייף שרע לי, אבל גישה כזאת תגרום לכך שבאמת פחות יהיה לך רע - זה הכל בראש)

מקווה שעזרתי קצת