שונא את החגים!!! הבדידות גומרת אותי

שלום לך,
צר לי לשמוע שאתה מרגיש בדידות ודיכאון, וזאת למרות שאתה נמצא בטיפול כבר זמן רב. למעשה, נטילת תרופות והגעה לפגישות עם הפסיכולוג, פעמים רבות אינם מספיקים כדי להשיג הקלה של ממש בתחושות הדיכאון, וכמובן שגם בבדידות. מציאת פעילויות מעניינות לעסוק בהן, או כל דבר שיפעיל אותך מעבר לישיבה וצפייה בטלוויזיה, יכולה לעזור מאוד, בעיקר פעולות שכרוכות במפגש עם אנשים אחרים. בטיפול התנהגותי, זוהי אחת הטכניקות היעילות יותר שבהן משתמשים. והרי זה הגיוני שאדם שנמצא לבדו יחוש בדידות, ואדם שנמצא בחברת אנשים אחרים יחוש פחות בדידות (או לא יחוש אותה כלל). בנוסף, פעילות גופנית, או פעילות שכרוכה בתזוזה מתמדת של הגוף, עוזרת מאוד להקל תחושות של דיכאון. מאידך, ישיבה בבית בחוסר מעש רק מעצימה את התחושות הללו.
בהצלחה!

תודה רבה על התגובה והרצון לסייע.
מקווה שאצליח ליישם את מה שרשמת.

אני מניחה שזה לא פשוט בשבילך להחזיק את הרגשות האלה בבטן, כדי לא להכאיב עוד יותר למשפחה. הדיכאון שאתה נאבק בו בכל מיני אמצעים- נראה שהוא מצליח כל הזמן לנצח, ואתה מותש כבר מהמאבק השקט הזה שמכלה את כל הכוחות שלך.....

ואולי אתה מרגיש שאפילו לצעוק לעולם שידע שאתה נגמר פה - לוקח ממך כוחות. זה יכול להכניס אותך למעגל כזה שכולא אותך בתוך הבדידות...
דווקא באינטרנט לפעמים יותר קל להיות מוקף בחברה, ולסמן שאתה כאן.

אז אם זה מתאים לך, אתה יכול לבוא לצ'ט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אנחנו שם בשביל להיות אוזן קשבת, בכל ערב, ואתה מוזמן... אני חושבת שזה יתאים לעצה שנתנה לך מנהלת הפורום - לנסות לשבור את הלבד הזה, לצאת מהבית, אפילו באופן וירטואלי, ולמצוא פרטנר לשפוך בפניו את הלב...
מקווה שתבוא,
שלך
מתנדבת סה"ר

היי,
תודה על ההודעה החמה ועל הרצון לסייע.
אני בהחלט איעזר בסה"ר,
תודה רבה.