חרדה

אני נשואה 8 שנים+ילדה מתוקה בת 3 וחצי עברתי לידה קשה מאוד בחיים לא חלמתי שאני יעבוראני כל כך אופטימית בכל מה שקשור לחיים לקחתי שיעורים לפני הלידה שככה אני אדע למה לצפות ראיתי המון סרטי לידה מכל הסוגים וידעתי שאני הולכת לסבול ועם האפידורל זה יעזור.אפילו המשפחה והחברות אמרו שיש כמה דברים שעושים שזה סגולה ללידה קלה כמו להטבל במקווה בחודש 9 או מה לאכול וכאלה או איזה פרקי תהילים לקרוא לפני הלידה שאני קוראת כל החיים שלי אני אישה מאמינה בסך הכל אבל עם הניסיון שעברתי גילתי שהאמונה לא תתרום לי בלידה ולא בשום דבר אחר.עברתי יסורים כל כך גדולים לקחתי אפידורל (וכמובן הרגשתי את הצירים כמובן לא באותה מידה אם לא הייתי לוקחת)בכיתי מתוך כאב שאין מושיע ואני הולכת למוות ולא הבנתי איך אלוקים נותן לי לסבול בצורה כזאת מה כבר עשיתי כדי לעבור דבר נוראי כזה במה חטאתי וכמו שאני מכירה את עצמי בסך הכל אני בן אדם רגיש אוהב תומך וכמובן יש לי חיסרונות איך מנסה לא לפגוע בשום דבר..ובחדר הלידה כמובן גיליתי שאין אלוקים ואני סתם מבקשת מימנו עזרה ואין שום דבר שיעזור לי להוציא את הילדה בלי חתיכת ניתוח שאת זה כמובן הרופא לא רצתה שאני יגיע למצב כזה
אחרי 17 שעות בחדר הלידה ילדתי לידת וואקום עם תפרים נוראים שהחזקתי את הילדה בכיתי כל כך המון שלא האמנתי שהייתי צריכה לעבור את כל הכאב רק כדי להחזיק אותה התאהבתי בה ישר איך לא מובן כמובן שציפיתי לכאב ולא ללידה קלה ציפיתי לעבור חוויה שונה ומובן לי שלא כל מה שרוצים ומצפים מקבלים..לא נכנסתי לדיכאון שאחרי הלידה כמובן אני מאוד מאושרת עם בעלי ואני מאוד הייתי רוצה להרחיב את המשפחה
הלידה שעברתי אני קוראת לידת טרומה אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד למרות שאני ובעלי מאוד רוצים אני רוצה לאמץ ובעלי רוצה משלו אני לא מסוגלת לעבור עוד כאב אין לי את הכוחות האלה במשך שנה שלמה הנקתי אותה ובכיתי רק מהמחשבה של למה ככה הייתי צריכה ללדת?איפה אלוקים היה?האם החרדה הזאת תרדוף אותי עד ימי האחרון?
אני לא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מהמעגל