דיכאון + התאבדות

שלום לך,
ראשית, עלייך לזכור שאינך אחראית להתנהגותו של חברך, ובוודאי שאינך אחראית על הישארותו בחיים. כל התנהגות שהוא בוחר לבצע היא באחריותו בלבד, וכן כל התנהגות שאת בוחרת היא באחריותך. לכן, אין ממשות באיום בהתאבדות מצד מי מכם במקרה שהאחר יעזוב אותו, מאחר שפרידה או בגידה על ידי אחד הצדדים אינה, בשום אופן, הגורם לפגיעה עצמית על ידי הצד האחר.
שנית, לדעתי, שניכם צריכים לפנות לעזרה מקצועית, כל אחד בנפרד. אם יש לך מחשבות אבדניות של ממש, ואם את חשה שאת מוצפת ברגשות וקשה לך לנהל או לווסת אותם, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי, מאחר שתופעות אלה יכולות לחרוג מה"נורמה" של גיל ההתבגרות וייתכן שאת עשויה להסב לעצמך נזק אמיתי.
בנוסף, זכרי שאת אינך יכולה לטפל בחברך, ורק העזרה המקצועית שיקבל (אולי הטיפול הפסיכולוגי אינו מספיק) יכולה לשפר את מצבו. הוא והוריו אחראים לעזרה שיקבל ולשיפור במצבו, ומלבד תמיכה רגשית ואוזן קשבת, אינך יכולה לעזור לו. ודאי שמגורים אצלך לא ישפרו את מצבו, אלא עלולים אפילו לגרום נזק לשניכם. אולי כדאי לפנות להוריו, לעדכון אותם במצבו ולבקש שיהיו יותר מעורבים בעזרה לו. שוב, זכרי שאם הוא יפגע בעצמו, אין זה באחריותך ואין זה באשמתך. האחראים הבלעדיים הם הוא והוריו.
בהצלחה,