האם אני בדיכאון?

אני בת 14. לפני שנה החלו מחשבות שליליות להתוות בראשי. לא קרה דבר מיוחד, לא טראומה או אירוע נורא. פשוט התחלתי לתהות מה משמעות החיים? האם שיניתי משהו בעולם עקב קיומי? מה ישתנה אם לא אהיה?
בחודשים האחרונים התחלתי לקבל התקפי פאניקה בעקבות ג'וקים (לפני שנתיים התחלתי לפחד מהם אבל זה התגבר). אני לא מצליחה לנשום, יש לי בחילה, אני מדמיינת גוקים בודדים הולכים על הקירות אשר נעלמים לאחר שיפשוף עיניים, ולפעמים אני לא מרגישה את הכפיים- דבר שגורם להתמוטטותי על הקרקע. הסימפטומים הצטברו בהדרגה, ובהתקף האחרון והנורא ביותר ההורים שלי סופסוף השתכנעו שמדובר הפובייה והפסיקו לצחוק עליי. מאז הפחד כמעט ונעלם כאילו לא היה.
בנוסף בחודשים האחרונים המחשבות האובדניות מציפות אותי והמחשבה שאין אדם שבאמת מבין אותי בעולם מכלה אותי. אני יושבת מול המחשב ופתאום מתחילה לבכות חצי שעה- שעה ללא כל סיבה. אני עצובה כל הזמן, בעבר היו לי עקרונות שנראים חסרי משמעות עבורי (ציונים, תלמידאות), אני עייפה כל הזמן, אני מרגישה אשמה על כל דבר, אני מרגישה שאין תקווה ויש לי מחשבות אובדניות רבות.
אני יודעת שכדאי שאלך ליעוץ אבל אני לא יכולה לשתף את ההורים שלי. הם יצחקו עליי ויקראו לי חולת נפש כמו שיהיה עם הג'וקים. הבעיה היא שהפחד שיש לי דיכאון לא מטופל ושזה רק יחמיר ממש מכלה אותי. מה לעשות??