מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שנים של בדידות - דחוףאנונימי03/12/2012
שלום רב,
כותבת לכם במטרה להתייעץ על בחורה שלא מוצאת טעם לחיים.
אחת שחוותה ילדות נורמלית וטובה עד שהגיעה לגיל ההתבגרות ומשם הכל התחיל.. ריבים עם ההורים, התמרדות ושינויי מצב רוח.. עד פה הכל נורמלי לנערה מתבגרת נכון? אך בשלב מסויים עזבה את הבית ואת הלימודים וטסה לחו"ל.
מרגע שחזרה כבר לא הייתה היא. כועסת, צועקת, לא מתקשרת עם אף אחד. החדר שלה מבולגן ברמות שאין לתאר. לא מטפחת את עצמה ולא דואגת לעצמה. החבר היחידי שלה הוא החתול שלה.
היא לא עובדת, לא יוצאת, כל היום וכל הלילה בתוך חדרה. במיוחד כשיש אורחים או אנשים אחרים בבית. עם המשפחה לא מתקשרת ואם כבר מתחילה שיחה - רק צורחת ורבה איתם. על דברים חסרי משמעות. האם מחפשת תשומת לב?
יש לה פחד חרדתי מאנשים ומהתקשורת איתם, ורואים את זה באופן ברור. כאשר רואה בביתה אדם/אורח זר לה, עוזבת כל עיסוקיה ורצה לחדרה. וכמובן, עם החתול שלה.
מהן הסיבות להתנהגות כזו במשך כלכך הרבה שנים?
הוריה לקחו אותה לפסיכולוגים הכי טובים בזמנו כשהייתה לפני גיל 18, אך התנגדה תמיד ולא שיתפה פעולה. כיום, היא כבר בשנות ה-30 לחיה, חיה בבית הוריה ונשארה אותה בחורה אטומה ומצוברחת. וכמובן, שלא מוכנה לעזור לעצמה בשום דרך. ההורים כבר מיואשים, המשפחה כבר עצובה שנים, איבדה את הטעם לחייך ולשמוח. כבר לא אותה משפחה של פעם. נכנסו לשגרה מרירה של שנים...
מה אפשר לעשות כדי לעזור לבחורה בדרך אחרת מלבד פסיכולוגים שהיא לא מוכנה לראות ולפגוש..? איך אפשר לקרוא לתופעה כזו? לאדם שמתנהג כך?
למי אפשר עוד לפנות במטרה לעזור לה בדרכים יותר "יצירתיות" ולהשיב את חייהם של משפחתה למסלול נורמלי שידעו בו אושר, קירבה ואהבה ?
תודה מראש..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שנים של בדידות - דחוף - תגובה
שרון לויט03/12/2012שלום לך,
לגבי הסיבות להתנהגות ושם התופעה- אי אפשר לאבחן בצורה כזו ואי אפשר לדעת על פי התנהגות בלבד. חייבים לנהל שיחה מעמיקה עם הבחורה, לדעת באופן מפורט את מחשבותיה ורגשותיה, שלמעשה גורמות להתנהגותה. אי אפשר לדעת מה עבר עליה כששהתה בחו"ל (או לפני כן), אולי עברה שם טראומה כלשהי- אין לדעת. יכולות להיות סיבות רבות.
בקשר לעזרה לבחורה, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשבילה הוא להוות עבורה מקור תמיכה ואוזן קשבת, לתת לה תחושה שהיא אהובה ומקובלת ושלא שופטים אותה. כמו כן, אפשר לעודד אותה (ממקום לא שיפוטי, כמובן) לצאת ולעסוק בפעילויות שייתנו לה תחושת סיפוק ויעסיקו אותה. סיפוק הסביבה התומכת הוא הבסיס הטוב ביותר לשינוי, ואולי היא תסכים לפנות יחד עם כל המשפחה לטיפול משפחתי, כדי לעשות שינוי כולל בחיי המשפחה. טיפול כזה לא יתייג אותה כפרט הבעייתי במשפחה, אלא ינסה להבריא את המשפחה כולה.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)

