דכאון אחרי צבא

היי איתי,
אם התופעה רק הולכת ומחמירה, כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית. כנראה שקיימות אצלך מחשבות בעייתיות, שמעכבות אותך מלהמשיך הלאה. כדאי לפנות לאיש מקצוע (רצוי מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי) ולדבר איתו על המחשבות שיש לך לגבי הצבא, והרגשות שמתעוררים כתוצאה מהמחשבות הללו. הטיפול יכול לעזור בעיבוד האירוע וכל מה שהתעורר אצלך בעקבותיו, בהתגברות עליו ובהמשך בחייך כפי שאתה רוצה שיהיו. בנוסף, אם מצב הרוח רע רוב הזמן, ניתן לפנות לרופא כדי לתאם טיפול תרופתי שיעזור לשפרו.
בהצלחה!

שמע גם אני יש לי פטיש לדברים צבאיים ונשקים. וגם אני הייתי בבאסה כשאמרו לי שאני לא יכולה להיות בקרבי וגם באסה אחרי שהעיפו אותי מהצבא...
אבל זה בסדר, אם אתה אוהב דברים מלחמתיים אני מציעה לך להירשם למועדון של מטווחים או למועדון פיינטבול או איירסופט או לך לעבוד במשטרה שזה יכול להיות תחליף לא רע. יש לא מעט תפקידים אחרים מלאי אקשן שבהם אתה יכול להוכיח את עצמך. או שקודם תעשה שירות לאומי כדי לקבל את הזכאות של חייל משוחרר אם לא הביאו לך.
עזוב את הצבא שלא רוצה אותך, אל תתן לדבר כזה להקשות לך על החיים, וגם תהיי אופטימי, מסגרת צבאית זה דבר מעצבן מאד וזה לא הכל בחיים, ומה הטעם לשרת ממשלה משוגעת כמו שלנו. ותאמין לי הגאווה להיות בצבא כלשהוא היא לרוב גאוות אשליה, מלחמות זה דבר רע ואין מה להיתגאות בלהיות חלק מהם, לא משנה כמה הנשק, המדים והטכנולוגיה יפים.
כולנו תושבי כדור הארץ ואנחנו לא צריכים באמת להיתחלק לעמים הנלחמים זה בזה מכל מיני סיבות דביליות, חיי אדם לא שווים זאת במיוחד לא בשביל כבוד של עם אחר. פיסת אדמה או דת. ההבנה של עד כמה שזה חמור עזרה לי להיתגבר על הצבא ומקווה שגם תעזור לך.