דיסתימיה ודיכאון

שלום, שמי קובי (25) ואני לפי מה שהרופאה האחרונה אבחנה סובל מדיסתימיה. כל חיי סבלתי מדיכאון תמיד הייתי עצוב תמיד חוויתי חוסר חשק בנוגע להכל. לאחר שלפני שנתיים התחלתי ליטול סימבלתה (זאת לאחר שניסיתי לפחות 3 אחרות) חיי התייצבו מעט התחלתי ללמוד לתואר והיה קצת אור. לאחרונה אני שוב מבלה ימים שלמים במיטה בדיכאון בוכה המון ומדמיין אינספור פעמים את התאבדותי והמוות שלי.
הרופאה שאבחנה דיסתימיה רשמה לי גם וולבוטרין אבל זה עשה לי חום וכאבים והחלטנו להפסיק. לאחר פעמיים שהתכתבתי איתה היא פשוט נעלמה.
האם עליי להמשיך להציק או לקבוע פגישה נוספת או שפשוט לוותר כי זה מה שהפסיכיאטרית גורמת לי לחוש שאין טעם להמשיך לנסות?
אשמח לעיצות נוספות על איך לא לאבד את המהות לחיות.