דיכאון

שלום שרון
בעבר נעזרתי הרבה באתר זה שלכם, וחזרתי שוב .
התגרשתי לאחר 38 שנות נשואים, לא ביוזמתי , חייתי עם אדם
שהינו מהמר כפיתי, אך אדם , אדיש אך טוב לב, רגוע מטבעו, מאוד מטעה את הסביבה.
הייתי בטיפול פסיכולוגי, לא יצאתי מזה.
לפני כ-5 חודשים נפטר בעלי לשעבר. קיבלתי את זה קשה.
מסיבה שעשרים שנה סבלתי , מחוסר התייחסות, פירגון, חוסר הערכה מוחלט
ילדי ליוו אותי וידעו הכל (4 ילדים יש לי כולם נשואים). והיום שהוא איננו איתו שניים מילדי פשוט שינו את התמונה, ותומכים באבא בכל מובן המילה.
למרות שכל השנים אני החזקתי את הבית ודאגתי ללימודים ילדים טובים כולם אקדמאים היום.
מצבי היום אין לי מטיבציה, לא יוצאת אין גם חברות ולא מוצאת את עצמי מעבודה הביתה.
רופא משפחה נתן לי כדורים להחזיק אותי בפוקוס ,אך חוששת לקחת אותם שלא יפגע בזיכרון או כל דבר אחר שיזיק בתיפקוד היום יומי.
אני מרגישה אבודה, איבדתי את שמחת החיים,
אנא תגובתכם
בתודה רבה רבה רחלי