אודה להתייחסותכן..

היי אור,
התרופות נוגדות הדיכאון שתיארת מטפלות גם בחרדה בטווח הארוך. מאידך, התרופות נוגדות החרדה, כמו ואבן, קלונקס, לוריוון וכו', אינן מפחיתות סימפטומים בטווח הארוך אלא רק בטווח הקצר. כלומר, בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון, שאינך חשה את השפעתן מיד לאחר נטליתן, התרופות נוגדות החרדה משפיעות באופן מיידי, ולמשך מספר שעות בלבד. בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון, התרופות נוגדות החרדה יוצרות תלות- כלומר ממכרות, יוצרות תחושה של נמנום (ולכן נלקחות פעמים רבות כעזר לשינה, ולא מומלץ לנהוג ברכב לאחר נטילתן), ובנוסף לאחר זמן מה שבו נוטלים אותן ברצף, הן אינן משפיעות באותה המידה. כלומר, יש צורך להעלות את המינון כדי לקבל את אותו האפקט. התרופות האלה אינן מטפלות בחרדה, ואפילו עשויות להחמיר את המצב בטווח הארוך. זאת מאחר, שנטילת תרופה כזו מהווה הימנעות ו"בריחה" מהחרדה, מה שגורם לחרדה לחזור בעוצמתה המלאה מאוחר יותר. אלו הסיבות שבגללן רופאים בדרך כלל מעדיפים לטפל בחרדה בתרופות נוגדות דיכאון.
התרופות נוגדות הדיכאון בדרך כלל גורמות לשיפור, חלקי או מלא, בטווח ארוך. שיפור זה נמשך בדרך כלל כל עוד נוטלים את התרופה. לאחר הפסקת התרופה, יש סיכוי לא קטן שהסימפטומים יחזרו. "רמוטיב" אינו שונה מהתרופות האחרות נוגדות הדיכאון בפרמטרים שציינתי, מלבד העובדה שהיא ידועה כתרופה "קלה" יותר, שהשפעתה עדינה יותר. קיימים אנשים שהתרופה הזו מועילה להם יותר מתרופות אחרות, כך לגבי כל תרופה.
"התגברות" של ממש על החרדה נעשית רק כאשר האדם הסובל ממנה לומד להתמודד איתה, ומפסיק לפחד מפני חזרתה. אפשר ללמוד לעשות זאת באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שמלמד את שיטות ההתמודדות תוך זמן קצר. ניתן בהחלט לשלב אותו עם הטיפול התרופתי, על מנת שאפשר יהיה להפסיק את הטיפול בתרופה בלי שהסימפטומים יחזרו.

בהצלחה!