מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- האם יש לי סיבה להעלב?מיכל03/12/2013
ערב טוב.
אני סובלת מדיכאון גבולי. רוב הזמן אין לי כוח לאסוף את עצמי להיפגש או להזמין חברות.
מעסיקה אותי במשך כל היום שאלה חשובה ומרכזית: האם זה נכון להפגע מחברות בסיטואציה ..
אני כבת 50. אנחנו 3 חברות שחוגגות ביחד מזה כמה שנים טובות את ימי ההולדת . הרעיון: לא קונים מתנה. בעלת השמחה מוזמנת לארוחת צהרים. חברה נוספת, בקשה להצטרף, ולבסוף הודיעה אתמול שלא תגיע.
אני עברתי עקירה כירורגית של שתי שיניים ביום א' , דלקת חמורה, אנטיביוטיקה וחולשה נוראית..[הרופא צלצל למחרת משום שאמר שזו היתה עקירה קשה ביותר]. שוחחתי עם בעלת השמחה ואמרתי לה שתצא לחגוג עם החברה האחרת. [ידעתי שהחברה האחרת לא מתכוונת לדחות זאת]. ובאמת בסוף הן נסעו לאכול במסעדה נפלאה בתל אביב.
בעלת השמחה צלצלה רק לפני חצי שעה. והחברה הנוספת התקשרה בשעות אחרי הצהרים. ורק כששאלתי אם יצאו לאכול - נענתי בחיוב.אני מנסה לבקר פחות; להעלב פחות..אבל במקרה זה אני פגועה מאוד. במיוחד שמורה צעירה בבית ספרי, שאיננה חברתי כתבה בווטסאפ שאם אני צריכה משהו...
מה דעתכם??
תודה מראש על התשובה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר האם יש לי סיבה להעלב? - תגובה
שרון לויט03/12/2013היי מיכל,
אנחנו בדרך כלל נעלבים כאשר אנשים לא מתנהגים לפי סטנדרטים מסוימים של התנהגות, שאנחנו כביכול קבענו להם. כאשר אדם לא מתנהג כפי שהוא "צריך" להתנהג, לדעתנו, אנחנו נעלבים. השאלה היא, מה קובע שהסטנדרטים האלה אכן מחייבים? שמי שלא עומד בהם "מזלזל" בנו וחושב עלינו רעות, או שלא אכפת לו מאיתנו? אני לא חושבת שאפשר לצפות שכל האנשים שסביבנו יתנהגו לפי אותם סטנדרטים, עובדה שמורה שהיא פחות קרובה אלייך התנהגה "כמצופה" בעוד חברותייך לא. האמת היא, שלכל אחד כללי התנהגות משלו, ואי אפשר לצפות שהם יהיו זהים או אפילו דומים אצל אנשים שונים. לדעתי, עלבון הוא רגש ששואב מאיתנו אנרגיות מיותרות, וחבל לבזבז עליו את הזמן. פעמים רבות הוא נובע מפרשנות לא נכונה שלנו את מניעי האחר, או מציפיות שלא תמיד יכולות להתממש (מאחר שאחרים כלל אינם מודעים לציפיות שלנו מהם).
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)

