מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- ייאוש, דכאון - לכולםיעל05/04/2008
שלום,
שאלה לקוראים ולדוקטורים,
אני בת 43, רווקה, וכל חיי סובלת מדכאון וחרדות. מטופלת בתרופות שונות מזה 6 שנים - כעת על סימבאלטה (מינון 90 מ"ג ליום). ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים אך לא מצאתי בהם מזור.
אין לי כמעט חברות, ממעטת לצאת לדייטים (בעבר נמנעתי וכיום כשמנסה כבר מספר שנים, לא יוצא מזה כלום, אם בכלל), יש לי אח שהקשר איתו ועם אשתו מסתכם במינימום (ואין לו ילדים). מרגישה בודדה, אבודה וחוסר סיכוי למימוש החלומות שהיו לי על בית, משפחה, בן זוג. קשה לי לזייף "אופטימיות ויצר חיים" בעבודה ובין בני אדם, וכשלא מזייפת מקבלת ביקורת על פסימיות יתר, עובדת כדי להסיח את הדעת מהבעיות, וכך עוברים להם הימים.
הגעתי למצב שבו לא בא לי אפילו לחגוג את החג עם הורי, שכן הגלמודיות המשפחתית רק עושה לי רע. מרגישה מנותקת מכל הוויה נורמלית של משפחתיות או יחסי קרבה בין בני אדם וכואבת על כך מאוד. כל מגע עם הסביבה החיצונית מזכיר לי את הנעדר בחיי ואת כשלון חיי.
אולי היה לי קל יותר לו הייתי מתחברת לדת או לאמונה מנחמת כלשהי, אבל בעוונותי, אני גם סקפטית מאוד ולא מתחברת ל"אל עליון", אמונה ביקום וכו'.
אשמח לשמוע את דעתכם.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ייאוש, דכאון - לכולם
11/04/2008ליעל שלום
הסיפור שלך נשמע מאוד עצוב, של בדידות, ולא קל. אבל צריך לשמור על תקווה. במהלך השנים למדתי שיש לאדם הרבה יותר דרגות גמישות באופי מאשר הוא עצמו בדרך כלל מאמין שיש. עליך להחליט להשתנות. לבדוק האם יש משהו אחר תרופתי שאת יכולה לעשות, לבדוק מה את יכולה לעשות בחיים שיביא לך יותר סיפוק. את יכולה להתנדב, ללמוד ריקודים, הרבה דברים, את דריכה רק להעיז!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשלום לך
מיכל12/04/2008סכום של פרקטיקה רפואית פסיכיאטרית של ד"ר יונג:
"...אני חייב לציין את העובדות הבאות. במשך 30 השנים האחרונות, אנשים מכל הארצות באו לבקש את עזרתי. בכל החולים שהיו במחצית השניה של חייהם, מגיל 35 שנה ומעלה לא היה אף אחד שבעיתו לא היתה בסופו של דבר בעיה של מציאת השקפה דתית בחייו.זה בטוח לומר שכל אחד מהם חלה משום שאבד את אשר נותנת האמונה החיה בכל דור למאמיניה. ואף אחד מהם לא נתרפה ממש,אלא לאחר שרכש מחדש את בסיסו האמונתי."
את כותבת שאת לא מאמינה בכח עליון,טוב מאוד,אף אחד לא יכול להאמין עד שהוא לא מרגיש את זה,לומד לחיות ע"פ זה ורואה את השינוי.אל תאמיני לאף אחד ,תבדקי את הדברים בעצמך.
את יכולה להיכנס לחנות ספרים,יש הרבה ספרים שעוסקים באמונה ובכוחו של התת-מודע,תקראי ספרים,תלכי להרצאות עד שתמצאי את השביל שלך לשמחה פנימית.
אל תוותרי על החלומות שלך ,יש הרבה יותר מבוגרים ממך שמוצאים בני זוג ואוהבים מאוד.
כל טוב!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהוייאוש בת 43
ים כחול22/04/2008שלום לך ,
קראתי את סיפור שלך על עצמך , אני חווה מצב דומה לשלך , כל מה שנותר לי הוא ליזום שיחות ליצור קשרים עם אנשים שתומכים , להחליט אחרת , כלומר יש תקווה, לאחר המון שנים של דכאון ושחור משחור בהרגשתי , הגעתי למסקנה שכל מה שאני מרגיש אינו תואם את 99% מהמציאות , וכל יום הוא עוד יום שאפשר לפגוש בו דברים טובים וסימנים לתקווה , אני יודע היום שהמחשבות שלנו מביאות אותנו להרגשות הלא נעימות שלנו , קומי בכל בוקר ותפתחי אותו בחיוביות בפן אחר , למרות שאת מרגישה נורא , תתחילי להחליט לגעת בחיובי , לחשוב אחרת (יש תקווה) ( יהיה לי יום מקסים )" תראי יקירה , אין לנו ברירה אחרת חייבים להמשיך חייבים לאהוב את עצמיינו לסלוח לעצמיינו לקבל בהשלמה את המקום שלנו ולאהוב , אני מקווה שהנשמה שלך תאיר , ואת תעירי אותה , כי אנחנו יקרים ,יקרים מאוד , תני לעצמך דרור , אנחנו לא אחראים תמיד למה שקורא באופן כללי , אבל אנחנו יכולים לבחור כיצד לחשוב למרות שיש מחשבות שליליות והרגשה לא נעימה , בואי ונבחר בכמה מעשים ומחשבות חיוביות לפחות מספר פעמים ביום למרות הקושי , אני מדבר מהמקום שלי כידיד כאח שבמשך שנים סבל כאב נפשי , אני מאחל לך חג שמח , תחליטי אחרת תני לזה סיכוי :) אישה יקרה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהליעל ולכול הפורום .
ים כחול22/04/2008אני מאחל לכלכם מעומקי נשמתי , שמחה אהבה אושר רוגע , חברים טובים , ושתצאו ותמצאו את האור שיש בתוחכם, -נבראנו בצלם האלוקים , יש בנו נשמה אדירה, יש בנו אהבה יש בנו דברים מקסימים , אנחנו מיוחדים , אני מאחל לכם שתמצאו את הכוכב הפנימי שלכם , את התקווה , את הרצון העז ואת החיות הפנימית לא לוותר , לקבל את עצמיינו לאהוב את עצמיינו , והשלים עם הפנימיות שלנו , ולמצוא את דרך היציאה , אל השלווה ההצלחה והשקט הפנימי - אמן ואמן ואמן לכולנו , שלא נאבד תקווה לעולם לעולם לעולם לעולם , חג שמח:)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)

