לא יכולה להיות עם בני המשפחה שלי

המשפחה הרחבה שלי תמיד היוותה עבורי מקום חם ואוהב ותומך אבל מאז שאני תקופה מסוימת שרויה במשבר כלשהו אני מרגישה שהם כבר לא כאלו עבורי והם כאילו מרחמים עליי וסולדים מאיך שאני נראית ומתנהגת. ומה גם שאני לא יכולה לסבול את השמחות במשפחה של האחיינים חתונות, לידות, התקדמות בקריירה ו/או בניית קרירה, מעבר דירה וכו'.. אני בראשית שנות הארבנים והם בשנות העשרים והם משקפים לי כמו מראה אילו חיים יכלו להיות לי או איזה חיים יכולתי לבנות ומראים לי כמה אני לא מאושרת למרות שאני נשואה ויש לי שני ילדים ויש לי מקצוע מכובד אך לא עובדת ומרגישה בדידות גדולה בעולם.
אך אין לי ברירה אני נפגשת איתם באירועים משפחתיים שונים אבל לא יוזמת איתם קשרים בכלל ובלב עמוק עמוק זה עצוב מאוד כי זו לא דוגמא טובה לילדים שלי שרואים אמא במצב כזה. אני מרגישה שלהם העתיד פתוח מבחינת קריירה ובניית משפחה ולי הוא סגור.