מה לעשות עם אבא?

היי אלון,
כאשר אדם משתחרר מאשפוז כפוי, בדרך כלל בית החולים שבו אושפז מחייב אותו להמשיך את המעקב הפסיכיאטרי. בדרך כלל, המעקב מתבצע במחלקה או במרפאה הקשורה למחלקה, אם כי אין מניעה להמשיך גם באופן פרטי (כל עוד מביאים הוכחה שאכן היה מעקב). מאחר שחולים הסובלים מפסיכוזה נוטים פעמים רבות לא לשתף פעולה לאחר השחרור (בייחוד אם האשפוז היה כפוי), נוהגים בבתי החולים לנקוט בנוהל הזה, ולעתים אף מתנים בכך את השחרור. במידה שהאדם אינו מגיע למעקב פסיכיאטרי שחויב בו, אפשר לבקש הוראת בדיקה כפויה. הוראה כזו מבקשים מהפסיכיאטר המחוזי, ובדרך כלל זה מתבצע בתיווכו של עובד סוציאלי מהמרפאה, מחלקה או מסגרת שיקומית בה נמצא האדם.
אני ממליצה לפנות למחלקה שבה אושפז אביך, לדבר עם הפסיכיאטרים ולשאול לגבי האופציות האלה. מאוד מומלץ לבקש את עזרתו של עובד סוציאלי מהמחלקה, אם אפשר. בנוסף, אם לאביך אין מוטיבציה להתקדם ולשקם את עצמו בכוחות עצמו או בעזרתכם, אפשר בהחלט לבדוק זכאות לסל שיקום דרך משרד הבריאות (קיימת במידה שהוא מוכר כנכה לביטוח לאומי). דרך סל השיקום יהיה אפשר למצוא לו ליווי מתאים, כדי שיוכל לחזור לחיים נורמליים מחוץ למסגרת האשפוזית.
במידה שלא יסכים לבדוק אפשרויות ליווי שיקומי כרגע, ניתן לחכות עד שמצבו יתייצב שוב, ועל מנת לעזור לו לייצב את מצבו לפני שיגיע לאשפוז, מומלץ לפנות כעת לגורמים שטיפלו בו, כפי שהצעתי. אם המצב ידרדר והוא יתאשפז שוב, בפעם הבאה הקדימו תרופה למכה, נסו לבקש שיחייבו אותו במעקב פסיכיאטרי, קבלו עזרה מהעו"ס במחלקת האשפוז והפנו אותו לסל שיקום מיד עם שחרורו.

בהצלחה!