מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מה לעשות עם אבא?אלון17/05/2014
אבי אושפז בכפייה בעקבות דיכאון פסיכוטי למשך שישה שבועות.
לפני כחודש שוחרר. עם שחרורו מצבו היה טוב למדי והוא היה בתחושת היי של שמחה, רצון לעשייה ורצון ליישם את כל מה שדיברו איתו במשך האישפוז. אט אט, הוא החל שוב לגלות את דפוסי ההתנהגות שאפיינו את הדיכאון בהתחלה. העיקרי שבהם הוא חוסר עניין ונכונות לעשות משהו. לדבריו הוא לא מתחבר לכלום, לא מצליח לתקשר ועל אף שמודע שזה יביא אותו שוב למקום החשוך בו היה, הוא מסתגר בבית ולא מקשיב לנסיונות השכנוע של הילדים. כיום הוא בטיפול תרופתי ונוטל לדבריו את התרופות. עם זאת, אנחנו שוב אובדי עצות ורואים לנגד עיננו את ההדרדרות שלו כשברור לנו לאן תוביל ההתנהגות הזו. כבעבר הוא לא משתף פעולה עם אף עצה, בין אם לצאת מהבית, למצוא פעילויות, להתנדב, או ללכת ולהמשיך את הטיפול באופן פרטי. אנחנו לא יודעים מה לעשות. ברור לנו שללא עשייה והתערבות כלשהיא האישפוז הכפוי הבא הוא רק עניין של זמן. מה אנחנו יכולים לעשות? אשמח לשמוע אם יש לך עצה כלשהיא. המון תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מה לעשות עם אבא? - תגובה
שרון לויט18/05/2014היי אלון,
כאשר אדם משתחרר מאשפוז כפוי, בדרך כלל בית החולים שבו אושפז מחייב אותו להמשיך את המעקב הפסיכיאטרי. בדרך כלל, המעקב מתבצע במחלקה או במרפאה הקשורה למחלקה, אם כי אין מניעה להמשיך גם באופן פרטי (כל עוד מביאים הוכחה שאכן היה מעקב). מאחר שחולים הסובלים מפסיכוזה נוטים פעמים רבות לא לשתף פעולה לאחר השחרור (בייחוד אם האשפוז היה כפוי), נוהגים בבתי החולים לנקוט בנוהל הזה, ולעתים אף מתנים בכך את השחרור. במידה שהאדם אינו מגיע למעקב פסיכיאטרי שחויב בו, אפשר לבקש הוראת בדיקה כפויה. הוראה כזו מבקשים מהפסיכיאטר המחוזי, ובדרך כלל זה מתבצע בתיווכו של עובד סוציאלי מהמרפאה, מחלקה או מסגרת שיקומית בה נמצא האדם.
אני ממליצה לפנות למחלקה שבה אושפז אביך, לדבר עם הפסיכיאטרים ולשאול לגבי האופציות האלה. מאוד מומלץ לבקש את עזרתו של עובד סוציאלי מהמחלקה, אם אפשר. בנוסף, אם לאביך אין מוטיבציה להתקדם ולשקם את עצמו בכוחות עצמו או בעזרתכם, אפשר בהחלט לבדוק זכאות לסל שיקום דרך משרד הבריאות (קיימת במידה שהוא מוכר כנכה לביטוח לאומי). דרך סל השיקום יהיה אפשר למצוא לו ליווי מתאים, כדי שיוכל לחזור לחיים נורמליים מחוץ למסגרת האשפוזית.
במידה שלא יסכים לבדוק אפשרויות ליווי שיקומי כרגע, ניתן לחכות עד שמצבו יתייצב שוב, ועל מנת לעזור לו לייצב את מצבו לפני שיגיע לאשפוז, מומלץ לפנות כעת לגורמים שטיפלו בו, כפי שהצעתי. אם המצב ידרדר והוא יתאשפז שוב, בפעם הבאה הקדימו תרופה למכה, נסו לבקש שיחייבו אותו במעקב פסיכיאטרי, קבלו עזרה מהעו"ס במחלקת האשפוז והפנו אותו לסל שיקום מיד עם שחרורו.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)

