דיכאון?צה עוד לעשות?

היי חגית,
אני מבינה שאת מרגישה דיכאון וכי קשה לך מאוד לתפקד בגלל מצב הרוח הירוד. קודם כל, חשוב לציין שאי אפשר להשתגע בגלל דיכאון (או חרדה, או מצב רוח ירוד). הפרעות פסיכיאטריות שקשורות ב"שיגעון", כלומר באובדן קשר עם המציאות (הזיות, מחשבות שווא וכו') אינן קשורות כלל לדיכאון ולחרדה, ואינן נגרמות בשום אופן כתוצאה מהם.
בנוסף, אם את מרגישה שהטיפולים שאת עוברת לא עוזרים לך מספיק, כדאי לבדוק האם זהו סוג הטיפול המתאים בותר עבור הבעיה שלך. לגבי התרופות, לפעמים הן עוזרות באופן חלקי בלבד (ולפעמים לא עוזרות כלל), אך שמירה על קשר עם הפסיכיאטר ודיווח על מצבך יכול לעזור לו להתאים את התרופה בצורה הטובה ביותר האפשרית, כלומר לעשות את המקסימום הניתן עבורך בתחום התרופתי.
בנוסף, כדאי שתבדקי לגבי סוג הטיפול הפסיכולוגי אותו את עוברת. האם את יודעת מהו סוג הטיפול? האם מדובר בטיפול פסיכולוגי "רגיל", שבו את מדברת עם הפסיכולוג על כל נושא שבעולם בלי להיות ממוקדת בבעיה שלך ובפתרונה? האם אתם מדברים בעיקר על העבר, ומנסים להבין מה קרה במהלך הילדות וההתבגרות שלך שהביא אותך למצב כזה? (טיפול כזה נקרא בדרך כלל "טיפול דינמי") או, האם אתם מדברים על הבעיה ומנסים למצוא דרכים קונקרטיות לפתרון?
אציין כי הטיפול המומלץ עבור הבעיה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול שבו מדברים על הבעיה, מנסים למצוא דרכים לפתרונה על ידי עשייה וקביעת סדר יום שיעזור לך להתרומם. בנוסף, מדברים על דפוסי החשיבה השליליים שלך ומשתמשים בטכניקות מחשבתיות שונות כדי לשנות אותם ולעזור לך לחשוב בצורה חיובית יותר. הטיפול בדרך כלל נמשך מספר חודשים, עד לפתרון הבעיה, ולא שנים.
במקרים קשים, ניתן לשלב במקביל לטיפול הפסיכולוגי גם טיפול בגירוי מגנטי למוח (TMS) הניתן באזור מרכז הארץ, ומהווה תחליף לטיפול התרופתי, העוזר בשיפור מלאכותי של מצב הרוח.

בהצלחה!