לחץ ותחושה כללית לא טובה

שלום!
אני בת 33 + 2 קטנים. בתקופה האחרונה מרגישה לחוצה ועצבנית, מאוד מתקשה לחשוב חיובי ולהיות אופטימית.
אלה לא תחושות זרות לי כי לאורך שנים רבות סבלתי לסירוגין מדאגות, פחדים והתקפי חרדה שאיתם התמודדתי לבד עם כל הקושי.
כיום אני יודעת להגדיר את עצמי כטיפוס פסימי הרואה בעיקר שחורות.
בכל תקופה של נפילה בחיים יש בדרך כלל סיבה שהביאה אותי למצב הזה. לדוגמה בחודש יולי האחרון נכנסתי לתקופה מאוד קשה מבחינה נפשית, יחד עם התקפי חרדה ופחדים איומים שלא יכולתי לשאת. וכל זה בגלל המצב הבטחוני הקשה שהיה (יש לקחת בחשבון שאני מתגוררת באילת ואנשים רבים עברו חוויות יותר קשות ממני, כך שההתנהגות שלי לא מוצדקת).
הלכתי למספר שיחות עם פסיכולגית, ואני לא בטוחה שההטבה במצב הנפשי נבעה כתוצאה מהטיפול הפסיכולוגי, כי בכל מפגש היה נושא אחד שנמרח ונטחן מכל הכיוונים על פני שעה וחצי. יצאתי מותשת במקום להתמלא.
בשבועיים האחרונים אני מרגישה ששוב החרדות מתחילות לצוץ פה ושם. אני מפרשת את ההרגשה כחרדות ואולי אני טועה.
אני מרגישה חסרת מצב רוח, התאבון פחת, הראש עסוק בתסריטי אימה של תאונות דרכים (מישהו מוכר נהרג בתאונה לפני כשבוע וזה מאוד השפיע עליי לרעה), אני בוכה בלי סיבה מוגדרת ולא מצליחה לראות את האור.
התחלתי שוב לקחת רסקיו. זה מצליח לעזור לי לרגעים.
יש לי ידע רב בנושא החרדות ולמרות שאני יודעצ מה כן צריך לעשות במצבי אני לא מצליחה ליישם...
אני מאוד מיאשת ומאוכזבת מעצמי שאני לא מצליחה להתגבר על זה אחרי כל כך הרבה שנים. מה גם שזה משפיע על הילדים ועל בעלי.
מה אני יכולה לעשות במצבי? למי לפנות ועל איזה טיפול מומלץ חוץ מפסיכולוג?
אשמח לתשובות.
הי