מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- דכאון פתאומיחלי08/02/2015
לדר' שרון לויט
שלום רב,, אספר בקיצור ממש: התגרשתי לפני 4 שנים שלא מרצוני
20 שנה חייתי עם אדם מהמר כפיתי , היינו נשואים עד אז 38 20 שנה מאז שהתחיל בהימור היה חוסר הערכה אלי, לפני שנתיים נפטר מדום לב,
אני מכרתי דירה המשותפת קניתי לעצמי דירה אני עובדת עדיין, אין פנסיה ממקום עבודה,
במשך כל שנות נשואי אחי מאוד אהב את בעלי ותמך בו בכל דרך, הוא היה הצלע השלילית בחיי , והכעס לא מפסיק ללות אותי כי אחי בשר מבשרי אולי לא במודע
גרם לי לנזק, במקום לעזור במצב שבו היה שרוי כמהמר התעלם לגמרי
קשה להסביר במילים. היום שאני נפגשת איתו אני מרגישה לא טוב, ומנסה לא להיות בקרבתו או שאני רואה אותה מנסה לעזוב את המקום בעדינות עולה מן כעס
אני בתחושה מאוד קשה, היום לקראת אזכרה של שנתיים ניכנסתי לדכאון שלא
רוצה להיות שם. מנסה לחשוב על דברים חיוביים אך זה משתלט עלי
איך אני יוצאת מזה ???
תודה
חלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דכאון פתאומי - תגובה
שרון לויט11/02/2015היי חלי,
זה ברור ומובן שתרגישי עצובה לקראת האזכרה, בייחוד כשמדובר באדם שהיה מאוד קרוב אלייך ונפטר לא מזמן. עצבות פתאומית של יום אחד אינה יכולה להיות מוגדרת כ"דיכאון". אני מאמינה שלאחר האירוע תתאוששי ותרגישי טוב יותר (ואולי זה כבר קרה). לגבי הכעס על אחיך, את יכולה לדבר על כך עם אנשים קרובים ואולי גם בטיפול פסיכולוגי. צריך לפרוק זאת ולהביא אותו לידי ביטוי, ואולי אפילו תמצאי דרך לבטא זאת בפני אחיך, כמובן בצורה נעימה ורגועה. יש מקום לשינוי מחשבתי שיכול בהחלט למתן את עוצמות הכעס (ואף להעלים אותו לגמרי), אם תמצאי את המקומות בהם את אומרת לעצמך את המילים "חייב" ו"צריך" ותוכלי למתן את האמירות האלה תוך כדי טיפול ועבודה עצמית. למשל: במקום לומר "אחי היה צריך לתמוך בי ולעזור לי", אפשר לומר: "היה רצוי שאחי יתמוך בי, אבל אולי יש סיבות שאני לא מודעת אליהן שבגללן לא עשה זאת" (כלומר, זה לאו דווקא אומר שהוא לא התחשב בך).
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)

.jpg)
.jpg)

