דאגות ואובססיות טהורות

- כשמתנדנד בנדנדה חושב על שהברזלים ישברו בגלל החלודה שלהם.
-לפעמים (לאחר סגירה) לוחץ על דלת המקרר לאחר הסגירה בשביל להיות בטוח שהיא סגורה.
-כששוכב בחוץ חושב על אפשרות שציפור תמטיר.
-כשפותח את מגירת הסכום תוהה איזה לבחור ,האם את הראשון או הזה שלידו וכו.. (תהליך של 10 שניות) לדעת אמא זה קשור לכך שיש לי הרבה זמן חופשי ,לאחר הבחירה יש תהייה עם בחרתי בנכון :)
-תוהה כיצד לקפל את הדף שכתבתי את הבעיות הללו שכותב פה ,שמע יקפצו אלי סגרתי אותו כיתוב כלפי פנים.
-כשפותח כלי אוכל סוגר אותם בצורה שהיכנס כמה שפחות אויר בכדי לשמור על המוצר.
-כשכותב כתב יד חוזר על אותיות ומספרים שלא יצאו מספיק ברורות.
-כשכותב מילים שיש בהם אותיות כפולות תוהה איפה להציב אותם ,לדוגמה כשיש "ייצור" תוהה איפה להציב את ה"י" השנייה לפני הקיימת או אחריה ,למחוק את הקיימת ולהציב חדשה ,מאיזה צד למחוק אותה.
-תוהה איפה לנגוס בתפוח ,לאחר שנוגס תוהה לאיזה צד וזווית להמשיך.
-חושב לעבור להתגורר בבית אחר בגלל גגון אסבסט.
-חושש לטבוע בבריכה ,להמרות ששוחה מעולה.
-חושב ללמוד החייאה בגלל שחושב שהיה צורך בעתיד.
-בזמן הספורט בלילה חושש מחזירי בר ונחשים ,כל דבר וצל או כתם הוא נחש וכוח שיח הוא חזיר בר וכו.
-חושש לדרוך על חיות בחוץ.
-כל לילה מחדש תוהה עם הצליח להירדם או לא ומתי ,ובלבל לעצמי את המוח ללא אפשרות עצירה.
-כשיש חיה בבית כמו פרפר עכביש ג'וק חילזון זבוב ,מוציא אותם בעדינות מהבית.
-כשחותם על צ'יק חושש משגיאות כתיב וממספרים לא נכונים או חתימה או אולי האיש הלא נכון יבדה אותו.
-מנתח בשר כמו נקניקים בגלל שחושב שיש שם דברים שלא כדי לאכול.
-חושש שדלת המכונית תיפתח באמצה הנהיגה ,לפעמים סוגר אותה שוב יותר חזק ,ולפעמים מחזיק אותה בסיבוב (כבר לא).
-מכתבים שכותב ,עובר ומשנה אותם המון לפני השליחה ,גם מכתבים רגילים ולא ממש חשובים.
-נדרש פי 2 זמן לניקוי כלי מטבח ,מבדה שלא נשער אליהם סבון.
-שופט את עצמי בחריפות ולפעמים באכזריות
-מטיש את עצמי במחשבות
-בעבר במיוחד הייתי מוצף ברגשות אשמה ,בכל נושא ,זה היה נוראי.
-המחשבות מוצפות תמידית בהמון קונפליקטים.
-האם להרגיש טוב בלילה ולעשות ספורט ולהיראות טוב ,או להיות אומלל ושמן בבוקר ולא לעשות כלום ,אם כי יש דברים שאפשריים בבוקר ולא בלילה ,כל יום יש את הדילמה הו מחדש.
-כמעט ולא הייתי בתערוכה שהכנתי ,רק בגלל רגשות השם עזים מאוד שעלו על הפחדים הייתי חייב להגיע לפעם אחת וגם זה היה לא משהוא כמו שכל בנאדם אחר היה שמח! להגיע.
-מאוד מבולבל ולא רוצה שום דבר.
-טיפול פרטי יקר, ואם כבר מוציא את הכסף אין הבטחה שהטיפול באמת יעזור.


מחשבות והתנהגויות,
מתבודד , מסתגר בבית כמה שיותר
כשנמצב בחרבה רוצה להתבודד
לא יוצא לבלות
אין בת זוג וגם בקצב הזה לא תהיה.
לא מתחיל עם בנות
אין ידידים חדשים
אין ידידות חדשות
הזיכרון שלי לא טוב
שום דבר לא באמת שווה
המצב לא באמת י

המצב לא באמת ישתפר.
אני לא מספיק טוב
אני לא מספיק האטרקטיבי ,לא לעצמי ולא לאחרים.
בטח אין שום טיפול אמיתי שיכול באמת לעזור למגוון הבעיות
מסרב לבקשות של אחרים לקפוץ לביקור
לא מזמין אנשים לבקר
לא נוסע באוטובוסים
לא הולך לחגים ולימי הולדת הפילו לא של המשפחה
משתדל להימנע כמה שיותר ממפגשים עם אנשים ,גם שמכיר וגם זרים.
לא ניפגש עם בני משפחה מעל (אח אמא ואבא)
קביעת פגישות\טורים דוחה אותם כמה שיותר.
מוותר על מעבדות שינה ובדיקות חשובות אחרות.
מעדיף להשתמש בפקס או במזכירות אלקטרוניות במקום לדבר ישירות עם הבנאדם.
נימנע מלהשעיר את המספר פלאפון שלי.
משתדל להימנע מפרסומות
לצאת לקניות ,במיוחד אוכל.
לקחת טרמפים
לצאת להצגות
ללכת לתערוכות
לבקש מחיר יותר טוב
לעבוד
התנדבות
טיולים
ללמוד קורסים
ספורט התגרי ,טיפוס הרים ,צניחה חופשית.
לונה-פרק
לבלות עם חברים מחוץ לחדר
לאכול בחדר אוכל
לתרגל לימודי תקשורת בין אישית



בעיות שלב דפקה קשורות לOCD,
-נימנע מלתת את מספר הטלפון הישיר מחששות שמע מישהו יתקשר בזמן לא מטעים.
-נימנה בכל מחיר מלהיפגש עם אנשים שמכיר מהעבר ,לא ברור למה.
-כותב סדר יומי ,כל יום מחדש על מספר דפים קטנים ,לאחר תקופה כשנישבר ורוצה דבר יותר ברור מבצע סיכום וכותב סדר יומי ושעות ברורות והגיוניות ולא מצליח לעמוד בוא והמצב מדרדר ולכן חוזר שוב לקונצפט של דפים קטנים ורבים ,והמעגל הזה חוזר על עצמו ומטיש.


מצטייר לאחרים כחוסר אחריות ,לא רציני.
כל הזמן יותר נוזף בעצמי ומתחיל להיות תוקפני יותר ויותר.
לא מאמין באמת שהמצב ישתנה.
לא מצליח להירדם בלילות (גם כשמושט שעות במיטה ללא הירדמות והמחשבות רצות ללא אפשרות עצירה).
יש מחשבות דימויים וגישה שלעולם לא היה יותר טוב.
אני כועס על עצמי ,מכסח את עצמי ,יודע שהכול בשליטה שלי ,וכרגע שליטה במחשבות לא אפשרית.
איזה גבר אני?
איזה בנאדם אני?

אומנם כיום בהשווה לעבר יותר אוהב ומקבל את עצמי כמו שאני.
מצד השני המצב לא טוב...
נכנס לעצבות עמוקה ממושחת ולייאוש.


הפסיכיאטר נתן רמוטיב לבעיות הכלליות ,ונוקטורנו לשינה.
המצב מאוד השתפר לגבי כך שכבר לא חושב יותר על תאונות דרכים כל פעם שמישהו מבני המשפחה על בנסיעות.
הצלחתי לצאת ולנסוע באוטובוסים והייתה הקלה ,לאחר שנים של פסילת האפשרות ,התחלתי להרים טלפונים מצלצלים. (עדיין עם יש מישהו אחר בבית הוא ירים אותו ולא אני).
ניגשתי לבדיקת סרטן שכבר 6 שנים רציתי לבדוק וחששתי שיש לי כל הזמן הזה ,כל יום בשש שנים הללו חשבתי שיש לי אפשר לומר שלא סיפרתי לאף אחת בצורה רצינית על זה ,עכשיו הנושא דיי רגוע כמעט ולא קיים לאחר הבדיקה עצל רופאת עור.
המצב עדיין !עגום! ורחוק!!! שנות אור מבנאדם "נורמאלי".
הדברים שכותבים פה אלו דברים שיש לי עכשיו.
לא נראה או מורגש או מאמין שהיה שינוי משמעותי.

ברור לי שהכול ההתנהגויות הללו והגישה מאוד טיפשית ולא הגיונית באללי.

אין לי מוסג מאיפה להתחיל.
המערכת של העובדות סוציאליות והפסיכיאטרים שנפגשתי איתם בשנה האחרונה מדברים על סל שיקום ,דבר שגם ענק עלי כרגע ,גם לא ברור ,וגם לא ברור עם זה מה שיטפל בבעיות הללו. מה זה שווה לתת לי משימות עם אלו רק יחמירו את המצב וגם ככה יהיו בלטי נסבלות או מואילות לריפוי הנפש ,שוב היה חונך שיחשוב שאני עצלן ולא רציני.


יש לי המון שאיפות ,הן מצטברות ,הספר נתן קצת תיקווה ,מהצד השני המצב כל כך מסובר מרגיש שכבר טבעתי.
אין מצב שהתאבד בגלל שחבל על כול ההישגים וההבנות ,וגם יש רגשות אשם שלא יפה לעשות את זה כלפי המשפחה וחברים.
צריך החייאה לחיים ,אם בכלל יש אפשרות כזו ,כבר הכול שחור ,שום דבר לא עבד ,שום דבר לא ממש מקל ,המקצוענים לעניין הנפשי אכזבו מאוד בעבר (פסיכולוגים) וכיום גם המצב מדרדר העובדת סוציאלית-(שאומרת שאני ישן כל היום ולא רציני ,לבקש פגישה אחרי 12:00 בצהריים זה שאני לא ישן כל הלילה זה לא תירוץ מבחינתה רק מעצים את המצוקה וחושב שוב להיות ער 27 שעות בכדי להיפגש לקידום סל השיקום עם מתלמד שלא ממש מצלח לקדם את הנושא בצורה אפקטיבית.)
הפסיכיאטר לא מגיב לפקסים והמזכירות בטלפונים אומרות שהוא היה רק באמצה שבוע הבא.

האם יש לי OCD?
האם יש פטרון יעיל שעובד!?

שלום לך,

בראש ובראשונה גש לפסיכיאטר של קופת חולים ותתחיל טיפול תרופתי מסיבי. תרופות מקבוצת SSRI יכולות לשפר לך את המצב. הספר הוא טוב כבסיס בלבד. הספר הוא כלי מאוד כללי ומאוד אוניברסלי כדי לטפל בבעיה שלך חייבת התערבות צמודה של איש מקצוע מומחה לOCD.

אתה יכול לפנות למרפאות ציבוריות שבהן ישנם מומחים לטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT).

תרגיש טוב,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה!

תודה רבה אירנה.
הקדם זאת בהקדם ההפשרי.

שיהייה לך אחלה שבת שלום :)
השינוי

שלום אירנה :)

לפי ההבנה שלך יש לי OCD?
או שזה לא חד-משמעי.

לפי הבנתי, מצבך יכול להתאים לאבחנה של OCD כמובן שנדרש אבחון מעמיק ולא דרך ההתכתבות.

אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה,