איבוד הנאה בחיים

היי מאיה,
מה שאת מרגישה הוא מאוד טבעי ונורמלי. אני לא חושבת שיש צורך בטיפול פסיכולוגי כל עוד האבל הוא נורמלי ולא חורג מגבול הסביר (כלומר אינו מוביל לדיכאון קליני או לחרדות). מה שאת יכולה לעשות הוא לתת לזה זמן, ולתת מקום לאבל. להיזכר באדם הקרוב ולדבר עליו עם אנשים קרובים אחרים, ו/או לדבר על רגשותייך וקשייך. בזמנים כאלה, הטוב ביותר הוא להקיף את עצמנו באנשים קרובים. חשוב מאוד להמשיך בסדר היום שלך, ולא להימנע מפעולות הכרחיות כמו עבודה, לימודים וסידורים. בוודאי לא להימנע ממפגשים עם חברים. אם לא מתחשק לך לבלות זה בסדר גמור, אני מאמינה שתחזרי לכך כאשר התחושה תשתחרר מעט.

בברכה,