חרדה וחוסר ריכוז

שלום לך,

הפרעות בשינה, חוסר ריכוז ובעיות בזיכרון לטווח קצר הם סימפטומים של חרדה. כאשר החרדה חולפת הסימפטונים עוברים יחד איתה. כדי לעזור לעצמך כדאי לשלב טיפול תרופתי אנטי חרדתי עם תרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT). נראה, שאתה עובד על עצמך ואף מרגיש שיפור.

בהצלחה,

הוריי מתנגדים בכל תוקף לקחת אותי לפסיכולוג ובטח שלתת לי טיפול תרופתי .
הם טוענים כי זה יהרוס לי את החיים ואת העתיד .
אני עובד עצות.
בכל מקרה , אני לא מרגיש חרד (אני לא פוחד ממשהו ) . אני ישן כעת טוב , אך עדיין כאמור אני לא מרוכז ויש לי בעיה עם זכרון לטווח קצר.
האם המצב שלי יכול לעבור מעצמו ? אם כן, אני משער שזה לוקח תקופה ארוכה(שנה לפחות) האם זה נכון ?

שוב תודה רבה מראש

צר לי על גישת הוריך למצבך. חרדה לא עוברת מעצמה (זה לא שפעת). כדי "לתקן" את מנגנון החרדה במוח צריך טיפול (תרופתי, תרפיה או שילוב של שניהם).

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה!

אני לא בטוח בכלל שיש לי חרדה. מפני שאני לא מפחד ממשהו . רק יש לי חוסר ריכוז ובעיה בזכרון לטווח קצר . אני חושב דווקא שמה שהיה לי לפני שנתיים זה דיכאון . קראתי את הסימפטומים של דיכאון וזה די מתאים לאיך שהרגשתי -הרגשתי לפני שנתיים כאילו שהמצב כלכך גרוע שאין סיכוי שמשהו ישתנה , רציתי לקבור את עצמי באדמה ממש בשלב מסוים . כעת אני סיגלתי לעצמי צורת חשיבה חיובית , על אף שאני יודע שהמצב שלי בלימודים לא הכי טוב בהשוואה למה שאני מסוגל . אין לי כאבי ראש כפי שהיה לי לפני שנתיים. ואני ישן די בסדר , אם כי אני קם לפעמים שעה מוקדם יותר ממה שאני רגיל לקום ואז לא יכול להמשיך לישון .

חשוב לי מאוד לצאת מהחוסר ריכוז הזה . ומה"שינה" הזאת .( אני מרגיש ממש ישן בעמידה מבחינת ריכוז).
האם מה שיש לי יכול לעבור מעצמו ? האם יש צורך בטיפול ? אם כן איזה, ולאורך כמה זמן הוא נמשך ?

שוב תודה רבה לך מראש

האם הירידה בסרטונין ודופמין במוח היא שגורמת לחוסר ריכוז ובעיה בזכרון ?

שוב חשוב לציין שהמצב לא עובר מעצמו (אם זו חרדה או דיכאון). חשוב לאבחן האם חוסר ריכוז ובעיות בזיכרון הן ראשוניות (מאז ומתמיד היו לך) או שהם משניות (כתוצאה של מצבך הנוכחי של לחץ). יעוץ מקצועי חייב להבהיר נקודות אלה. טיפול משולב של תרופות (נוגדי דיכאו / חרדה ותרופות לריכוז) ותרפיה קוגניטיבית יכולים לעזור לך. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר טווח ומאוד יעיל. במהלך הטיפול לומדים טכניקות התמודדות ושליטה שעוזרים להתמודדות העכשוית וגם לטווח הארוך.

כדאי לא להזניח את המצב ולא לנסות להתמודד איתו לבדך. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

הוריי לא מוכנים בשום אופן לקחת אותי לטיפול כי לדבריהם אני יהיה "משוגע עם קבלות".
אבי טוען כי הוא מוכן לקבור אותי, על פני זה שהוא יקח אותי לטיפול ואני אקבל תרופות .

מה עליי לעשות ?!! אני לא יודע מה לעשות . אני עדיין מרגיש את החוסר ריכוז המעצבן הזה ולפעמים יש קצת כאבי ראש . אני יכול לחיות עם זה(למרות שזה מאוד לא נוח ) .האם בכל זאת זה יכול לעבור לבד ?
האם זה באמת כך שאני יהיה "משוגע עם קבלות "?
האם יש טיפול שהוא לא תרופתי ?



תודה רבה מראש

"משוגע עם קבלות" - אלה הן דעות קדומות ששייכות לתקופת האבן. היום אנחנו חיים במאה עשרים ואחת עם רפואה כל כך מתקדמת. היום לכל דבר יש תרופה שמאפשרת חיים טובים ואיכותיים. כמו שאתה משתמש לנוחיותך ולהנאתך בקידומי מדע אחרים ולא מוותר עליהם (אינטרנט, טלפון סולולרי וכו') כך כדאי לעזר גם בהשגי הרפואה המודרנית.

תשלח לי מייל ל- [email protected]
אני אוכל להמליץ לך גם על ספר שעוזר.