הרגשת חרדה

הלוויה מעוררת רגשות קשים לכל אחד. אבל את בחורה בוגרת ויכולה לשלוט בזה. אולי תקחי כדור הרגעה ותלכי עם מידהו קרוב. יכולה לספר לך שלפני 12 שנה אח שלי מת באופן הכי מפתיע והרגשתי שהשמים נפלו עליי. לא ידעתי את נפשי מרוב פחד ולחץ לקראת ההלוויה. פחדי מאיך שאמא שלי תגיב. פחדתי שלא אעמוד בזה. אבל עם כל.הכאב והצער הלכצי לעפרד ממנו באופן אישי. אני שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה וחוזק. אלוהים יהיה איתך וישמור עלייך. נשיקות??

קודם כול אני ממש מודה לך על כול הדאגה והתמיכה.אני מצטערת לקרוא שאיבדת את אח שלך אני מצטערת לשמוע על זה.באמת זה קשה והכי כואב בעולם לאבד אח וזה מצער אותי שעברת דבר כל כך כואב ונורא.אני חזרתי עכשיו מההלוויה היה לי מאוד קשה היינו חברות המון שנים גם גרנו אם עוד שותף ביחד.ולא תאמיני אבל השותף שלי עזר לקבור אותה.זה היה קשה מאוד,אני עדיין לא מאמינה שהיא איננה קשה לי לקלוט את זה,לא מפסיקה לחשוב עליה ולבכות,זאת פעם ראשונה שאני חווה אובדן של חברה כל כך קשה.אבל איך אומרים?כמה שזה כואב החיים ממשיכים וצריך להעריך את החיים.צריכים להגיד תודה לקדוש ברוכו שכול יום אנחנו קמים בבוקר בריאים.זה יקח לי זמן להשתחרר.שלא נדע צער יותר,אמן.שולחת לך הרבה אהבה ושוב תודה.

אבל המוות הוא חלק מהחיים. אבל הכי עצוב זה.שיש אנשים שחיים כמו מתים ולא נהים מהחיים. אני מקווה שאת מעריכה את החיים וממצה אותם. ודרך אגב הת כמה הייתה החברה שלך? תרגישי טוב.

אני יושבת וכותבת לך וכול הזמן בוכה.חברתי היתה צעירה בסך הכול בת 49.היא היתה מדהימה,תמכה פרגנה אהבה לעזור אין דבר יותר כואב מזה.וכמו שאימא שלי אמרה אם הזמן זה יעבור.אבל מאוד קשה לי כרגע.אני במשבר נוראי.שלא נדע עוד דברים כאלה.תודה על תמיכתך גלית ושולחת לך הרבה אהבה.

יש לה ילדים?

היא היתה אם חד הורית לבת אחת.

שלום לך,
לגבי התחושות הפזיות, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לא "להתרגש" מהן יותר מדי. חשוב לזכור שאלו תחושות טבעיות ונורמליות של חרדה ואף של התרגשות (גם לפני התרגשות חיובית הן עשויות להופיע באותה מידה!). התחושות האלה אינן מסוכנות לגוף, והן דרכו של המוח להתריע בפנינו על אירועים חשובים, ואולי כאלה שמכילים סכנה (גם אם הסכנה אינה אמיתית אלא נתפסת). הן כמובן יחלפו כשהאירוע הקשה יעבור, והדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקבל אותן ולהיעזר בסביבה תומכת במהלך האירוע הקשה.

בברכה,

יום טוב.